תפריט
צריך להבין מהותו של קנין 'הלומד על מנת לעשות', הלא לכאורה מ"ח קניינים הם על מנת להגיע לכתר תלמוד תורה, וענין המעשה לכאורה הוא אחר הלימוד והוא מקנייני המעשה לא מקנייני הלימוד התורה.
והנה, בגמרא שבת (לא, א) אמרו: 'אמר רבה בר רב הונא כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצונות לא מסרו לו', ופירש רש"י – יראת שמים דומה לפתחים חיצונים שדרך להם נכנסים לפנימיים, כך אדם ירא שמים הוא נעשה חרד לשמור ולעשות ואם לאו אינו חש לתורתו.
וקשה עד מאד הלא לכאורה ההיפך הוא הנכון, הלימוד הוא החדר החיצון והמעשה הוא החדר הפנימי, קודם לומדים ועל ידי כך זוכים להגיע למעשה.
אמנם מבואר כאן חידוש עצום, שהלימוד על מנת לעשות כולל שינוי בכל צורת ותכלית הלימוד ובכל הגישה ללימוד התורה, שהרצון לעשיה צריך להיות המניע וההקדמה ללימוד התורה, וכפי שפירש רבינו יונה 'שדעתו ורצונו בלימודו כדי לדעת אמיתת הדברים ורצונו לטרוח כמה ימים ושנים להשיג דבר קטן ולנהוג עצמו על פי האמת, הרי זה למד על מנת לעשות שכל עיקר מחשבתו אינה כי אם אל המעשה להיות אמיתי'.
נמצא שהרצון לקיום המצוות זמנו ומקומו הוא לפני הלימוד ולא לאחריו, שכל תכלית הלימוד יהיה אל המעשה, ועל כן זהו אחד מקנייני התורה, וכפי שפירשו בראשית חכמה ובשל"ה בכוונת תורה לשמה – לשם קיומה, שחפץ להתקדם ולתקן דרכיו עוד ועוד.
על מנת לזכות בקניין הנפלא הזה יש צורך לפתח את ההבנה שאנו איננו מושלמים בזה העולם וכל המצב שלנו בעולם הוא מצב של הליכה, וכמו שכותב הגר"א במשלי על הפסוק "אורח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה", האדם נקרא הולך שצריך תמיד לילך מדרגא אל דרגא ואם לא יעלה מעלה ירד מטה ח"ו.
וכן אמרו בגמרא בברכות (סד, א): ת"ח אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר "ילכו מחיל אל חיל".
כוונת אלו המאמרים שהאדם תפקידו להתקדם כל העת עוד ועוד בקיום המצוות בכמות ובאיכות בכל האפשר, ועיקר מצות תלמוד תורה תכליתה לענין זה כמו שאמר הכתוב "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם".
אמנם, בדבר הזה יש קושי גדול כי הלא רוב הלימוד בפועל בעולם הישיבות אינו לימוד הלכה למעשה, ואיך נאמר שכוונת המשנה והגמרא שיש ללמוד רק לימוד הנוגע למעשה, שאם כן כיצד ניתן לזכות למעלת הלומד על מנת לעשות שהוא אחד מקנייני התורה.
התשובה היא, כי הלימוד על מנת לעשות כולל את כל חלקי התורה, גם כשאדם מפלפל בתורה ולומד דברי אגדה ופירושי מקראות ובכל שאר חלקי התורה הרי עדיין הלימוד צריך להיות על מנת לעשות, וכיצד, בגמרא אמרו בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין כנגדו, וביאר במסילת ישרים כי כמו הרופא אשר יתן תרופה למחלה הלא על החולה לקחת התרופה כמות שאמרו לו, ואם התורה היא התרופה נגד היצר אזי לא יועילו לאדם כל נסיונותיו להתגבר על יצרו אם לא יטול תרופה זאת.
אם כן, התכלית הזאת גם היא על מנת לעשות תחשב לו, כל לימוד שתכליתו ומטרתו להשתפר ולשנות את דרכו על מנת לעשות יחשב, וכל לימוד שאינו מכוון לתכלית זאת יחשב כלומד שלא על מנת לעשות.
יה"ר שנזכה כולנו "ללמוד וללמד לשמור ולעשות" את כל תרי"ג המצוות, אמן.
