תוכניות יחודיות מוכחות לזכירת וקניין הש"ס

קערות של בשר שהודחו בקערה חלבית לענין נ"ט בר נ"ט

בדין קערות של בשר שהודחו בקערה חלבית לענין נ"ט בר נ"ט
בענין זה יש מחלוקת בראשונים בדין קערות של בשר שהודחו בקערה חלבית, ולהלכה נחלקו בזה המחבר והרמ"א ביו"ד סי' צ"ה סעיף ג', המחבר פוסק לקולא והרמ"א מחמיר, וסברת מחלוקתם מבואר בתוס' חולין דף קי"ב ע"א ובר"ן (שם מ"א ע"א בדפי הרי"ף) ועוד ראשונים.
 והנה התוס' כתבו ג' טעמים לאיסור, א) לפי שיטת הריב"ן דדוקא דגים שעלו בקערה מותר לאוכלן בכותח אבל דגים שנתבשלו בקדירה אסור, וא"כ גם כאן אסור, ב) שחוששין שמא נפלט טעם הבשר והחלב שלא באמצעות המים מכיון שהכלים נוגעים זה בזה, ואע"פ דקיי"ל שאין הטעם יוצא מכלי לכלי בלא רוטב, ובפשטות גם תוס' סוברים כן כמבואר בתוס' דף ק"ח ע"א ד"ה טיפת חלב כמו שדייק הגר"א בסי' צ"ב ס"ק מ"א, יעויין בשפ"ד ס"ק י' שזהו באמת טעם של המחבר, ראיתי בשו"ת באר יצחק סוף סי' ח' שכתב שכשיש מים בקדירה אז יוכלו הטעמים לצאת זה מזה גם בלי אמצעות המים, והיינו שהגם שאין הבליעות עוברים מכלי לכלי בלי מים מ"מ א"צ שיעברו דרך המים דוקא, ולדין נ"ט בר נ"ט בעינן שיעבור דוקא דרך המים, ואולי יש לבאר עוד שע"י המים נתרכך הכלי ופולט ישר לכלי אחר, במשב"ז ס"ק ט' כותב שזהו מחמת חום והבל הקדירה. ג) דכיון שנכנס טעם של חלב ושל בשר במים, מיד נאסרו המים וחוזרין ואוסרים הקערות והיורה, ומשמע מלשון התוס' שאין כוונתם לומר דלפי זה תירוץ זה דוקא בג' נותני טעם מותר ורק דגים שנתבשלו בקדירה מותר אבל נצלו יהא אסור, אלא כוונתם על דרך דברי הר"ן בתירוץ השני, דדין נ"ט בר נ"ט הוא שע"י שנבלע הטעם בנ"ט השני הוא נקלש, אבל כאן מיד שנכנסו בליעות החלב למים חוזרים ואוסרים הבליעות של בשר וכן איפכא ונמצא דנאסרו מיד קודם שנקלשו הטעמים.
 ועכשיו נבוא לבאר שיטת הרא"ש (שם פ"ח סי' כ"ט), דהרא"ש הביא המחלוקת של הריב"ן ושאר הראשונים אם מותר בדגים שנתבשלו, וזה משמע מהרא"ש שבנתבשלו עיקר הסיבה להתיר הוא משום שיש כאן שלשה נותני טעם, ובתחלה כתב שלפי הריב"ן קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת צריך להיות אסור כי זה כמו נתבשלו, ואח"כ כותב הרא"ש שנראה שגם לריב"ן מותר, דלא אסר בנתבשלו אלא משום שטעם שני של הבשר נ"ט לתוך ממשות של החלב, אבל כאן שמעורב במים טעם שני של בשר עם טעם שני של חלב שאני, ועיין במעדני יו"ט, וכנראה שההסבר הוא שהריב"ן חושש שמא טעם שני נפלט לתוך הדגים, ולכן אסור לאוכלן עם כותח כי יש כאן טעם שני של בשר עם חלב ממש, וא"כ החלב נותן טעם בשני של בשר וזה אסור, וגם בתוך החלב יש טעם שני של בשר, ומיד נפגש טעם שני של בשר עם חלב ממש, אבל כאן שזה טעם שני עם טעם שני כיון ששניהם קלושים הוי כמו טעם שלישי, אבל התם הטעם שני מיד נאסר וגם החלב מיד נאסר עם טעם שני, ועכ"פ יש כאן שם של בשר וחלב, וכנראה שמספיק שיש שם של חלב וממילא הוא נאסר ואוסר, ומסתבר שהרא"ש חולק על שיטת הרמב"ן מה שמובא אח"כ. ושוב מצאתי בשם שו"ת רעק"א סי' י"א שכתב כן. וצריך עוד ביאור בזה, ויש לעיין היטב ביד יהודה בסימן צ"ד ס"ק י"ט ד"ה והרא"ש שמאריך בענין זה. ואחרי זה (בסי' ל') מביא הרא"ש את דברי ספר התרומה שמתיר בנתבשלו משום דאיכא ג' נותני טעם, ואח"כ מסתפק בזה כי אולי בלעו ישר מהקדירה, ומכריע להיתר כיון שסוף סוף יש כאן מים ורוב הטעם נכנס במים, ועיין בסוף דברי הרא"ש.
 והנה הרא"ש לא הביא את דברי ספר התרומה בנוגע לקערות שהודחו ביורה חולבת, אולם הר"ן הביא את דבריו שאוסר בכה"ג משום שהמים בעצמם נאסרו, כלומר שנכנס טעם שני במים של בשר וחלב ומיד נאסרו, והרמב"ן חולק על זה וסובר שמותר כי צריך שיתנו טעם זה בזה, ואפילו בדגים שנצלו משמע מהרמב"ן שמותר כי הטעם של הבשר הנמצא בדגים צריך להטעים את החלב א"כ יוצא שבחלב יש טעם שלישי, ואע"פ שבדגים יש טעם מראשון של חלב ולכאורה היה צריך לאסור את טעם הבשר שבדגים, סובר הרמב"ן שאין איסור בשר בחלב עד שיטעמו אחד לשני, וממילא כיון שאין הבשר יכול לאסור את החלב גם החלב אינו יכול לאסור את הבשר. אבל הר"ן מסכים לספר התרומה, ומסביר שני טעמים לאסור, והסברא הראשונה שכתב נראה שזהו הסברא השניה של התוס' שהטעם יוצא בלי אמצעות המים, והסברא השניה היא כסברת התוס' השלישית וכמש"כ לעיל, וכן למד הפמ"ג בסי' צ"ד שפתי דעת אות ח', ועיין ביד יהודה שם ד"ה ומעתה שחולק עליו, וגם הקשו על הר"ן בסברא הראשונה שהרי הספר התרומה עצמו מתיר בנתבשלו בגלל שיש כאן ג' נותני טעם כלומר שהמים נחשבים לטעם שני, וא"כ הוא סובר שזה יוצא דרך המים ואיך הוא אוסר כאן.
 והנה ביד יהודה שם ובסי' צ"ה ס"ק כ"ד מחבר את שני הטעמים של הר"ן לאחד וצריך לעיין שם היטב, ולאחר העיון היוצא מדבריו הוא כך, ראשית מלשונו של הר"ן בתחלת דבריו משמע שזה לא כפשוטו שהטעם נפלט בלי אמצעות המים, כי הרי הר"ן כותב וז"ל, אבל כאן טעם החלב הנפלט לתוך המים מקבל טעם מטעם הבשר ראשון שבקערות עכ"ל, וא"כ הר"ן כותב מפורש שהטעם נפלט לתוך המים (ואולי יש לדחוק בדבריו), ועיקר כוונתו הוא שהרי עיקר טענתו של הרמב"ן היא שצריך שיתנו טעם זה בזה וממילא הוי טעם שלישי, ועל זה טוען הר"ן שהמים שמקבלים טעם החלב הרי הם מקבלים ישירות מטעם ראשון שבקדירה וכן הבשר א"כ ממילא יוצא שיש במים עצמם טעם שני של בשר בחלב, כלומר שאין חסר כאן עוד תערובת כי אותם המים שמקבלים טעם מראשון של חלב אותם המים מקבלים מטעם ראשון של בשר, וזה הכוונה במה שכתב הר"ן דמאן לימא לן שלא יתערבו פליטת הבשר והחלב שלא באמצעות המים, כי המים עצמם מקבלים מיד שני טעמים הן של בשר והן של חלב, ואח"כ מוסיף הר"ן לבאר שנ"ט בר נ"ט זהו דוקא בהיתר ולא באיסור עיין היטב בלשונו, והיינו שבא לאפוקי מעיקר סברת הרמב"ן, דסברת הרמב"ן היא שטעם שני אין בכוחו להטעים, ועל זה טוען הר"ן דא"כ גם נ"ט בר נ"ט דאיסורא יהיה מותר, אלא הפשט הוא שהטעם השני כבר נקלש בשעה שהוא עדיין היתר משא"כ כאן שלא היה לו שעת הכושר שמיד נאסרו. וכן יעויין בחזו"א סי' כ"ב ס"ק ג'.
 זהו לפי דרך היד יהודה בדברי הר"ן, וכן מטין דברי הט"ז בסי' צ"ה ס"ק ח', ודלא כהפמ"ג הנ"ל. אולם הבאר יצחק לומד בר"ן בתירוצו הראשון כפשוטו כהפמ"ג, ולכן הוקשה לו כנ"ל דהרי בספר התרומה מתיר בנתבשלו ואוסר בנצלו בגלל שיש בנתבשלו ג' נותני טעם, וא"כ רואים שזה נפלט דרך המים, וכתב שהר"ן אמר תירוצו זה לפי שיטתו שגם בטעם שני מותר עיין שם בדבריו.
 והנה הבאר יצחק שם הקשה דבחולין דף קי"א ע"ב איתא דקדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב, והקשו הראשונים דהא הוי נ"ט בר נ"ט, ומתרצים התוס' בזבחים דף צ"ו ע"א ד"ה ואם והרא"ש והר"ן בחולין שם שזה טעם שני דאיסור, וא"כ יוצא שאם נסבור שבנתבשלו אין הבדל בין שני נותני טעם לשלשה נותני טעם והכל מותר, א"כ בקדירה שבישל בה בשר מה שאסור לבשל בה חלב אעפ"י שיש כאן שני נותני טעם דהיתר כי הרי בדרך כלל בליעת הבשר הוא דרך המים ע"כ הוא משום שחוששים שמא נבלע הבשר שלא באמצעות המים והוי רק נותן טעם אחד דהיתר, וא"כ נמצא שגם קערות של בשר שהודחו ביורה חולבת צריך להיות אסור מה"ט שנבלע הטעם בלא אמצעות המים, והרי דעת המחבר להתיר אף בבישול ב' נותני טעם, וא"כ איך פסק להתיר בקערות שהודחו ביורה חולבת וניחוש שנבלע הטעם מהכלים עצמם בלא המים.
 והיה אפשר לומר שמכאן ראיה לפמ"ג במש"ז ריש סי' צ"ה שדוקא מכלי לאוכל הוי נ"ט בר נ"ט אבל לא מאוכל לכלי, וא"כ יוצא לפי זה שקדירה שבישל בה חלב יהא מותר לבשל בה בשר דהבליעות של חלב צריכים לעבור במים קודם שמגיעים לבשר והוי נ"ט בר נ"ט. ועוד יש לתרץ עפ"י סברת החוו"ד סי' צ"ה ס"ק א' וסי' צ"ז ס"ק ה' שבשעת בישול אין דין נ"ט בר נ"ט, ומצאתי אח"כ בבאר יצחק בסימן שאח"ז שכתב כן. וכבר כתבנו בסימן הראשון בענין נ"ט בר נ"ט בסופו לדחות תירוץ זה.
 אולם הבאר יצחק שם הוכיח מהתוס' דלא כסברת הפמ"ג והחוו"ד הנ"ל, דהתוס' דקדקו דאפילו נתבשל מותר מהגמ' בזבחים דף צ"ז דכל יום נעשה גיעול לחברו ומותר לבשל שלמים האידנא בקדירה שבישל בה בשר אתמול, ולא אמרינן דקא ממעט באכילת שלמים דהאידנא משום דטעם שני הוא ונתבטל קודם שיבא לידי איסור, ואין לומר דשאני התם דהוי טעם שלישי לפי שיש מים בקדירה, דמטעם זה יהיו נמי הביצים מותרים שנתבשלו במים בקדירה עיין שם, והקשה במהר"ם שיף שם על מש"כ תוס' לדחות דהוי טעם שלישי, דעדיין קשה דזה ניחא על הבשר אבל הרוטב עצמו נאסר וקא ממעט זמן אכילתו, ומתרץ דגם זה הוי טעם שלישי שהשלמים שבישל בו אתמול נותנים טעם ראשון במים ומשם לכלי ומשם להרוטב שמבשל השלמים האידנא, ומוכח מזה דגם מאוכל לכלי אומרים נ"ט בר נ"ט ודלא כהפמ"ג, וגם היכא דהוי בבת אחת ודלא כהחוו"ד. אולם יעויין בחוו"ד ס"ק ד' שאם מקודם נח בכלי שזה נחשב כג' נותני טעם וא"כ ה"ה הכא.
 ותירץ שם הבאר יצחק באופן אחר, דודאי מאוכל לכלי יכול לעבור בלי אמצעות המים, אבל בקערות שהודחו ביורה כיון דהוי מכלי לכלי אינו יוצא בלי המים, וכיון שצריך לעבור דרך המים שוב הוי נ"ט בר נ"ט, ולכן מתיר המחבר קערות שהודחו ביורה.
 והנה לפי דעת הרמ"א לדינא דאין חילוק בין נצלו לנתבשלו ושניהם מותרים בדיעבד, א"כ י"ל דלא ס"ל דעובר דרך המים, ויכול לאסור קערות שהודחו ביורה מטעם הראשון של הר"ן דהבליעות של בשר ושל חלב נתערבו זה בזה בלי אמצעות המים, אבל הש"ך סי' צ"ה ס"ק ד' הביא דעת המהרש"ל האוסר נצלו אפילו בדיעבד ומתיר בנתבשל בדיעבד, וא"כ ע"כ ס"ל דעובר דרך המים, וא"כ גם בקערות שהודחו ביורה צריך לעבור דרך המים ומותר, ואין לאסור אלא מטעם השני של הר"ן דכאן אין ההיתר של נ"ט בר נ"ט דכשנכנסו הבליעות בבשר מיד נאסרו, ול"ד לדגים שעלו בקערה של בשר שנקלשו קודם שנכנסו לדגים וכתירוץ השני של תוס'. בענין זה יש לעיין בשו"ת מהרש"ם ח"א סי' נ'

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

קערות של בשר שהודחו בקערה חלבית

תגיות האתר

רוצה להינות שתוכן תורני ישירות אצלך המייל? הרשם כאן ותהיה מעודכן