תוכניות יחודיות מוכחות לזכירת וקניין הש"ס

גורן האטד – שיחה לפרשת ויחי תשפ"ב

נמסר בס"ד ביום שישי י"ג בטבת תשפ"ב עש"ק פרשת ויחי

בפרשת ויחי (נ' פס' ז' – י"א) מתואר מסע הקבורה של יעקב אבינו ממצרים למערת המכפלה ובו יש נקודת ציון מיוחדת שבה עצרה השיירה למשך שבעה ימים והקימו שם מספד גדול וכבד מאד ושמה 'גורן האטד' וז"ל הפסוקים:

"ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים:

וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן:

ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד:

ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים:

וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן"

ויש להבין בפרשת הלויה והקבורה כמה ענינים תמוהים.

במסכת סוטה (יג.) מסופר וז"ל: ויבאו עד גורן האטד, וכי גורן יש לו לאטד? א"ר אבהו: מלמד, שהקיפוהו כתרים לארונו של יעקב כגורן זה שמקיפים לו אטד, שבאו בני עשו ובני ישמעאל ובני קטורה. תנא: כולם למלחמה באו, כיון שראו כתרו של יוסף תלוי בארונו של יעקב, נטלו כולן כתריהן ותלאום בארונו של יעקב. תנא: שלשים וששה כתרים נתלו בארונו של יעקב. ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד – תנא: אפי' סוסים ואפילו חמורים (מאילו מאילו). כיון שהגיעו למערת המכפלה, אתא עשו קא מעכב, אמר להן: ממרא קרית הארבע היא חברון – ואמר רבי יצחק: קרית ארבע – ארבע זוגות היו: אדם וחוה, אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה, איהו קברה ללאה בדידיה, והאי דפייש דידי הוא. אמרו ליה: זבינתה. אמר להו: נהי דזביני בכירותא, פשיטותא מי זביני? אמרו ליה: אין, דכתיב: בקברי אשר כריתי לי, וא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק: אין כירה אלא לשון מכירה, שכן בכרכי הים קורין למכירה כירה. אמר להו: הבו לי איגרתא, אמרו ליה: איגרתא בארעא דמצרים היא. ומאן ניזיל? ניזיל נפתלי, דקליל כי איילתא, דכתיב: נפתלי אילה שלוחה הנותן אמרי שפר, א"ר אבהו: אל תקרי אמרי שפר אלא אמרי ספר. חושים בריה דדן תמן הוה ויקירן ליה אודניה, אמר להו: מאי האי? ואמרו ליה: קא מעכב האי עד דאתי נפתלי מארעא דמצרים. אמר להו: ועד דאתי נפתלי מארעא דמצרים יהא אבי אבא מוטל בבזיון? שקל קולפא מחייה ארישיה, נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב, פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך. והיינו דכתיב: ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע. באותה שעה נתקיימה נבואתה של רבקה, דכתיב: למה אשכל גם שניכם יום אחד, ואף על גב דמיתתן לא ביום אחד הואי, קבורתן מיהא ביום אחד הואי, עכ"ל.

מהו גורן ומיהו האטד

הרי שהגמרא עצמה תמהה וכי גורן יש לו לאטד? וביאור השאלה הוא בהכרת המושג 'גורן' והכרת אילן האטד.

גורן הוא המקום שבו אוספים ומרכזים את כל יבול השנה – את הענבים מוליכין אל היקב את הזיתים לבית הבד ואת החיטים אל הגורן גורן הוא משטח חלק ופתוח לרוחות השמים על מנת שיוכל האיכר לדוש את ערימת החיטים ולזרותה ברוחות החזקות.

האטד הוא אילן סרק קוצני ויבש שהשימוש היחיד בו הוא לקוצצו ולהציבו כגדר קוצנית מסביב לגורן.

שאלת הגמרא היא שהרי אין שום פירות לאטד וממילא לא שייך שיקרא מקום 'גורן האטד' כיון שגורן הוא מקום שבו מרכזים פירות אילנות מאכל.

וע"ז השיב רבי אבהו שמקור השם הוא מהשימוש של האטד כגדר השומרת על פירות הגורן וכך הוה בארונו של יעקב שהוקף בכתרים רבים ולכן דימו את הארון לגורן ואת הכתרים לגידור האטד.

גורן התמיהות

ועדיין יש לתמוה כמה תמיהות:

  • וכי לא מצאה התורה סוגי דברים עגולים על מנת לתאר את מעגל הכתרים שסביב ארון יעקב.
  • ועוד – הרי האטד צמח גרוע ושפל הוא ומדוע בחרה התורה לדמות את כתרי המלכים לצמח האטד.
  • וגדולה מכולם, הרי עדיין לא באה ארוכה לביאור המילולי בפסוק 'גורן האטד' וכי הגורן ייקרא על שם הגידור הסובב אותו?.
  • ועוד יש להבין מדוע נתגלגל הדבר שייקברו עשיו ויעקב באותו היום, ואפילו נתנבאה על הדבר רבקה ויש דברים בגו.
  • וגם יש להבין מדוע לא קמו אלופי עשיו לנקום נקמת הריגת עשיו.
  • ועוד יש להבין מהי המשמעות של נתינת הכתרים סביב הארון.
  • ועוד מסורת בידינו שראשו של עשיו קבור במערת המכפלה וצריך ביאור מה הענין שנקבר ראשו במערה ואילו גופו במקום מרוחק משם [ששמו כפר סעיר].

יעקב ועשיו – אדם ונחש

ומצאתי ביאור נפלא בדברי רבינו חיים ויטאל בספרו עץ הדעת טוב ותורף הדברים כי יעקב ועשיו הם הם גילגולי אדם והנחש ומצאנו רמז לדבר במסכת בבא מציעא (פד.) וז"ל: שופריה דיעקב אבינו, שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון, ע"כ. ובזמן חטא אדה"ר בא הנחש והטיל זוהמא וטומאה בעקיבו של אדם ובנוסף נטל חלקי קדושה מתוך עקיבו של אדם וגנזו בראשו, ונמצא שעד החטא – האדם היה כולו קדושה והנחש כולו טומאה ואילו אחר החטא האדם רובו קדושה ומיעוטו טומאה [בתוך עקיבו] ואילו הנחש רובו טומאה ומיעוטו קדושה [בתוך ראשו] וע"ז בקללת הנחש אומר לו הקב"ה "הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב" דהיינו המפגש בין האדם לנחש יהיה תמיד בצורה שהאדם חותר למחוץ את ראש הנחש בעקבי רגליו – כיון ששם נמצאים חלקים אבודים של האדם, ואילו בעקבי האדם – הנחש מנסה לפגוע כיון שכבר יש לו אחיזה שם.

יעקב ועשיו נולדים ויעקב מציב לעצמו למטרה להשיב אליו את חלקי הקדושה הגזולים הנתונים בראשו של עשיו ולכן כבר בלידתו נאמר עליו "וידו אוחזת בעקב עשיו" דהיינו עקיבו של אדה"ר השבוי בראשו של עשיו.

ועל כן נקרא שמו יעקב שפירושו 'יקח את העקב' ואכן יעקב רוכש את הבכורה מעשיו ונוטל את הברכות, ובמאבק עם המלאך שהוא שרו של עשיו – מודיעו המלאך (פרשת וישלח פל"ב פס' כ"ח – כ"ט) "ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב: ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" ופירוש המילה ישראל הוא 'לי – ראש' דהיינו כבשת וניצחת ונטלת את ניצוצי הקדושה שגנוזים בראשו של עשיו.

למעשה, סוף הסיפור הוא דוקא במערת המכפלה ששם מגיע עשיו ברשעותו לפקפק ולערער וראשו נכרת ומוטל על עקבי יעקב וזה ממש החזרת האורות של הקדושה שנגזלו ע"י הנחש מעקבי אדה"ר למקומם בעקבי יעקב – וממש כמאמר הכתוב "הוא ישופך ראש" יעקב מחזיר לעקיביו את חלקי הקדושה שהיו בראש הנחש.

כדוגמת עשיו בתחילה באו אלופי עשיו ונשיאי ישמעאל לבלום את השיירה של מלוי יעקב אבל לפתע הם ראו את כתרו של יוסף מונח על ארונו של יעקב ובפתאום הבליחה בהם ההבנה העמוקה של כוחו העצום של יעקב בהשבת ניצוצי הקדושה ואפילו ממצרים שהם השפלים שבאומות מזרעו של חם, ונשאו הם קל וחומר בעצמם שאם יעקב ויוסף בנו הצליחו בהשבת ניצוצי הקדושה הטבועים בעמקי הקליפות – הרי לברר את ניצוצי הקדושה מתוך אלופי עשיו ונשיאי ישמעאל שהם יותר קרובים אל הקדושה זוהי פעולה פשוטה הרבה יותר וממילא מיד הבינו 'שהסיפור אבוד' והניחו את כתריהם – שהם מייצגם את ניצוצי הקדושה הגנוזים בראש הנחש על ארונו של יעקב להשיבו אליו, ונמצא שמה שלא הבין עשיו עצמו הקדימו והבינו צאצאיו אלופי עשיו וזרעו של ישמעאל.

וסוד הענין הוא כי אחר שסילקו מעצמם את ניצוצי הקדושה הגזולים הרי הגיעו להבנה כי אין להם שום חשיבות ועמידה עצמית וממש כדוגמת האטד שכל חשיבותו באה מהא ששומר על פירות הגורן, ולכן גם עתה הבינו אלופי עשיו ונשיאי ישמעאל שאין חשיבותם כלום אא"כ הם משרתים את יעקב וזרעו.

מי חשוב ממי?

ועפ"ז נבין את עומק הביאור בפסוקי התורה שהגמרא הקשתה שבתחילה נראה כי יוסף ואחיו חשובים פחות ואחר מעשה דגורן האטד הגויים החשיבו את בני ישראל חשיבות עצומה וז"ל הגמרא (סוטה יג.): מאי שנא מעיקרא דכתיב: ויעל יוסף לקבור את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה וגו' והדר: וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו, ומאי שנא לבסוף דכתיב: וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו והדר וכל העולים אתו לקבור את אביו? א"ר יוחנן: בתחילה עד שלא ראו בכבודן של ישראל לא נהגו בהן כבוד, ולבסוף שראו בכבודן נהגו בהן כבוד, ע"כ.

פירות האטד

אך עדין שאלה אחת דורשת תשובה והיא מדוע נקרא המקום 'גורן האטד' והרי לא ייתכן כי הגורן שהיא העיקר תקרא ע"ש משוכת האטד העוטרת אותה ואם באת להשתמש בדימוי זה היה צריך לקרוא למקום 'אטדי הגורן' וראיתי לחדש ביאור[1] שאחר שיעקב אבינו פעל לברר את ניצוצי הקדושה בעולם נמצא כי הוא הצליח להפוך את האטד לאילן פרי ולאסוף את פירותיו וממילא כתרי אלופי עשיו ונשיאי ישמעאל הם הם 'פירות האטד' שנאספו כעמיר גורנה.

 

 

ונזכה לאהבת התורה ולומדיה, נתנאל ברבי שאול ניר

השיעורים נמסרים תמידין כסדרן בס"ד בימי שלישי וחמישי בשעה 11:25 בחדר השיעורים שבעזר"נ של ביהמ"ד 'מתמידים' ברחוב דרכי איש, ופתוחים לכל הלומדים.

תגובות: בטל' 0548-411554 מייל:gmail.com@0548411554N

לשמיעת שעורי ההלכה בקול הלשון: 073-2951256 יש להקיש 6 ואח"כ להקיש 1

לשיעורים בנושאים נוספים 073-2951256 ומיד להקיש 9

ובאתרי 'דורשי ציון וקול הלשון' תמצא את המאמר הזה ורבים כמותו לשמיעה, קריאה וצפיה.

_____________________________

[1] ופתח לעורר בזה בספר משנה שכיר

לצפיה בשיעור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לצפיה בשיעור

שיחה לפרשת ויחי - גורן האטד

תגיות האתר

רוצה להינות שתוכן תורני ישירות אצלך המייל? הרשם כאן ותהיה מעודכן