רשת כוללים ללימוד כל חלקי התורה .

תוכניות יחודיות מוכחות לזכירת וקניין הש"ס

לוגו בבבבבבבבבבבבבבבבבבב

ברכת הריח על אגוז מוסקט

מה מברכים על הרחת אגוז מוסקט?

בשיעור שהתקיים בכולל בנושא 'שחיקת תבלינים ביו"ט' תוך כדי דיכת התבלינים שאלו רבים מהי הברכה הראויה לברך על ריח כה נעים של התבלינים וביותר באגוז מוסקט.

כתב בשולחן ערוך אורח חיים הלכות ברכת הפירות סימן רטז סעיף ב וז"ל: אם זה שיוצא ממנו הריח עץ או מין עץ, מברך בורא עצי בשמים; ואם הוא עשב, מברך בורא עשבי בשמים; ואם אינו לא מין עץ ולא מין עשב, כמו המוס"ק, מברך בורא מיני בשמים; ואם היה פרי ראוי לאכילה, מברך: הנותן ריח טוב בפירות. והני מילי כשנטלו להריח בו או לאכלו ולהריח בו, אבל אם נטלו לאכלו ולא נתכוון להריח בו, אף על פי שהוא מעלה ריח טוב אינו מברך; ועל כולם, אם אמר: בורא מיני בשמים, יצא; הילכך על כל דבר שהוא מסופק בו, מברך בורא מיני בשמים; על אגוז מוסקאט"ה ועל קניל"ה וקלא"וו וכל בשמים שהם לאכילה, מברך שנתן ריח טוב בפירות, עכ"ל.

ויש להבין היאך כרך השו"ע את כל השלישיה הנ"ל מוסקט, קינמון, וצפורן יחדיו והורה שדינן כדין מריח באתרוג – שיברך הנותן ריח טוב בפירות, והרי בשלמא לגבי אגוז מוסקט הורה השו"ע בסי' ר"ב סי"ז כי ברכתו בורא פרי העץ וא"כ פרי גמור הוא אבל היאך אפשר להחשיב את הצפורן לפרי גמור והרי בסי' ר"ב סט"ז הורה השו"ע כי האוכל צפורן לא יברך שום ברכה וא"כ הרי שברור שאינו נחשב פרי וכלל גדול בידינו מלשון השו"ע בסעיף ב וז"ל: ואם היה פרי ראוי לאכילה, מברך: הנותן ריח טוב בפירות[1], עכ"ל.

וכתב המשנה ברורה סקט"ז וז"ל: ועיין באחרונים שמפקפקין לענין קלאו"ו והרבה מהן מסכימין שטוב יותר לברך בורא מ"ב על ריחה.

והוסיף בשעה"צ ס"ק יב וז"ל: עיין אליה רבה ופרי מגדים ומגן גבורים וחיי אדם ודרך החיים. ואף שבחיי אדם ודרך החיים מפקפקין לענין צימרינג גם כן, מכל מקום בפרי מגדים ובחידושי ר' עקיבא איגר משמע דרק בנעגעלא"ך [ומטעם, דהלא בסוף סימן ר"ב קיימא לן דאין מברכין עליהם כלל, אם כן לאו שם פרי עלה], אבל בצימרינ"ג יש לברך אשר נתן וכו', וכן בדין, דהלא צימרינ"ג בודאי ראוי לאכלו על ידי תערובות ומברכין עלה, וכנ"ל בסוף סימן ר"ב, ושם פרי עלה. ודע, דמשמע בחיי אדם בהלכות שבת כלל ח', דעל ענגליש"ע פלפלין יוכל לברך בורא מיני בשמים, ולעניות דעתי נראה דיוכל לברך עלה ברכת אשר נתן וכו', דמאי גריעותיה מצימרינ"ג ומכל מקום כיון דבדיעבד יצא בברכת בורא מיני בשמים על הכל, אפשר דטוב יותר לכתחלה לברך בורא מיני בשמים כדעת החיי אדם:

לסיכום, המשנ"ב הביא שלש אפשרויות:

  • שיטת חיי אדם: קינמון וצפורן ופלפל אנגלי – מיני בשמים, אגוז מוסקט – הנותן ריח טוב בפירות.
  • פמ"ג ורע"א: ציפורן –– מיני בשמים, קינמון ואגוז מוסקט – הנותן ריח טוב בפירות.
  • שיטת השעה"צ: ציפורן – מיני בשמים. קינמון אגוז מוסקט ופלפל אנגלי – הנותן ריח טוב בפירות.

'מיני' או 'עצי'

למעשה כיום אין אנו אוכלים אף אחד מהנ"ל ע"י ואפילו ע"י תערובת אלא רק כתבלין ולכן נראה פשוט שלכל השיטות יברכו 'מיני בשמים'.

אלא שיש לתמוה, דאם פקעה ברכת 'הנותן ריח טוב בפירות' מדוע לא הדר דינא להיות 'בורא עצי בשמים'.

ובאמת כבר תמה בזה הפרי מגדים (משב"ז סק"ד) וז"ל: ועיין אליה רבה אות ט' לברך על נעגלי"ך בורא מיני בשמים ואיני יודע למה לא יברך עצי בשמים, ועיין מ"א ד' כיון לנעגלי"ך דראוי לאכילה על ידי תערובת מברך ריח טוב בפירות. ולענין דינא צ"ע, עכ"ל.

ובחזו"ע ברכות עמ' ש"כ הביא שיטות ראשונים דמפורשות נקטו כי ברכת הצפורן היא 'עצי בשמים' וא"כ הוא הדין לכל הנ"ל שכיון שנסתלקה ברכת 'הנותן ריח טוב בפירות' מיד קמה וגם ניצבה ברכת 'עצי בשמים', והניף ידו שנית והביא שכ"כ הבא"ח בפרשת ואתחנן וקדמו בזה מאור העולם רבינו בעל האור החיים הקדוש, וכך מנהג בני ספרד לברך עצי בשמים.

אלא שבקצות השולחן יצא לפקפק דהכא לא באמת פקעה לגמרי ברכת 'הנותן ריח טוב בפירות' אלא יש ספק אם אפשר לברך את הברכה או לא, ולכן כדי לצאת מבית הספק עלינו לברך ברכה שמועילה לכאן וכאן וברכת 'עצי בשמים' אינה מועילה לפטור 'הנותן ריח טוב' ולכן חובה לברך דוקא 'בורא מיני בשמים' שמועילה לכאן ולכאן.

אבל אין דבריו מוסכמים, וכמו שהבאנו מדברי הפמ"ג שתמה מדוע לא יברכו עצי בשמים, ובקיצור שולחן ערוך (סימן נח סעיף ז) כתב וז"ל: בירך על של עץ עשבי בשמים, וכן להיפוך, לא יצא. אבל אם בירך בורא מיני בשמים על כל המינים יצא. ולכן בכל דבר שהוא מסופק בברכתו, ואי אפשר לו להתברר מברך עליו בורא מיני בשמים. ונראה לי דאם בירך על פרי העץ בורא עצי בשמים יצא. ועל – כן נראה לי כי על "נעגליך" (צפורן) וכן על קליפת תפוחי זהב ולימונים יש לברך בורא עצי בשמים, עכ"ל.

ראיה משמן אפרסמון

ובחזו"ע שם הביא ראיה מדברי הב"ח, שכתב השולחן ערוך סי' רטז סעיף ד וז"ל: על שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב, עכ"ל. וכתב הב"ח וז"ל: משחא דאפרסמון מברכין עליו בורא שמן ערב. שם בגמרא תניא דעל עץ אפרסמון עצמו מברך עצי בשמים ועל שמן אפרסמון מברך בורא שמן ערב ונראה לשם מפירוש רש"י וכן פירש ה"ר יונה דלפי דחשוב הוא שהיה גדל ביריחו ועל שם הריח היתה נקראת יריחו והוא פנג האמור ביחזקאל (כז יז) קבעו לו ברכה בפני עצמו לכתחלה. ומשמע לי ודאי דאם בירך עליו בורא עצי בשמים נמי יצא דדמיא למי ורד דיוצאין מן הורד דמברכין עליהם לכתחלה בורא עצי בשמים כמו על הורד עצמו הכא נמי לפחות בדיעבד יצא בשמן אפרסמון כמו על עץ עצמו ועיין בסמוך משמע דיש חולקים, עכ"ל. הראת לדעת כי אף שבירר לעצמו ברכה 'בורא שמן ערב' עכ"ז שייך לברך עליו 'בורא עצי בשמים'.

אינו משקר בברכתו

ונראה ליתן טעם הגון שברכת עצי בשמים מהניא במקום הנותן ריח טוב בפירות ע"פ יסודו של המג"א בסי' ר"ו ע"ד השולחן ערוך שהורה בזה"ל: בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה, יצא; אבל אם בירך על פרי האדמה בורא פרי העץ, לא יצא; הילכך אם הוא מסופק בפרי אם הוא פרי עץ או פרי האדמה, מברך בורא פרי האדמה, עכ"ל.

מגן אברהם סימן רו סק"א וז"ל: נ"ל דאותן הגדלים על האילן ומברך בפה"א משום דלא נגמר פרי או שאינן עיקר הפרי אם בירך בפ"הע יצא, עכ"ל.

וביאר הפרי מגדים (א"א סק"א) וז"ל: מסברא אמר כן דפרי האדמה פרי העץ לא יצא דמשקר דאין פרי האדמה יונק מעץ, מה שאין כן בוסר וכדומה יונק מעץ, עכ"ל.

והוב"ד המג"א במשנ"ב סק"ג וציין ע"ז בשעה"צ סק"א וז"ל: ואף דאבן העוזר ואליה רבה ומאמר מרדכי חולקין עליו ומביאין ראיה נגדו, יש כמה אחרונים שהחזיקו בשיטתו ויישבו הקושיות שעליו, הלא המה הברכי יוסף והמגן גבורים והחיי אדם, וגם הפרי מגדים מיישב הקושיא שעליו, ולפי הנראה גם הפנים מאירות הולך בשיטתו, עכ"ל.

הראת לדעת כי ישנו יסוד הלכתי הנקרא 'אינו משקר בברכתו' ולכן גם כאן המברך 'בורא עצי בשמים' אינו משקר דהא כל הני גידולין באו וצמחו מתוך אילן, ונכון שלכתחילה ראוי לברך עליהן ברכה מבוררת 'הנותן ריח טוב בפירות' עכ"ז אם טעה ובירך 'עצי בשמים' על אתרוג – יצא בדיעבד וכן יהיה בנידו"ד שברור שיש להמנע מברכת 'הנותן ריח טוב בפירות' שיחזור הדין לברכת עצי בשמים.

העולה מן המדבר:

למעשה כהיום שאין אוכלים תבלינים הנ"ל בתערובת אלא רק כתבלין נראה כי בני אשכנז שיש מהם הנוהגים בכל דבר לברך 'מיני בשמים' [עד שבמשנ"ב סי' רצ"ז סק"א כתב שיש להנהיג במוצאי שבת לברך דוקא 'מיני' על כל דבר ואפילו מידי דברכתו 'עצי' כדי שלא יטעו המון העם] יאחזו במנהגם ויברכו על אגוז מוסקט וכן לגבי צפורן פלפל אנגלי וקינמון 'בורא מיני בשמים', אבל לבני ספרד עדיף לברך 'עצי בשמים'[2].

ונזכה לאהבת התורה ולומדיה, נתנאל ברבי שאול ניר

השיעורים נמסרים תמידין כסדרן בס"ד בימי שלישי וחמישי בשעה 11:25 בחדר השיעורים שבעזר"נ של ביהמ"ד 'מתמידים' ברחוב דרכי איש, ופתוחים לכל הלומדים.

תגובות: בטל' 0548-411554 מייל:gmail.com@0548411554N

לשמיעת שעורי ההלכה בקול הלשון: 073-2951256 יש להקיש 6 ואח"כ להקיש 1

לשיעורים בנושאים נוספים 073-2951256 ומיד להקיש 9

ובאתרי 'דורשי ציון וקול הלשון' תמצא את המאמר הזה ורבים כמותו לשמיעה, קריאה וצפיה.

__________________________

[1] ויש לעורר נקודה כי לכל אורך דברינו נכתוב את נוסח הברכה 'הנותן ריח טוב בפירות' כלשון הטושו"ע אך יש לציין כי הנוסח לבני אשכנז הוא 'אשר נתן ריח טוב בפירות' וכ"כ המשנ"ב בסק"ט.

[2] ולגבי קינמון מבואר בשו"ע סי' ר"ב סי"ז שברכתו בורא פרי האדמה וא"כ כאן נברך עליו 'עשבי בשמים' ועוד צ"ע בזה.

רוצה להינות שתוכן תורני ישירות אצלך המייל? הרשם כאן ותהיה מעודכן