תוכניות יחודיות מוכחות לזכירת וקניין הש"ס

במיעוט תענוג

מיעוט תענוג

הרב משה אפרים אינדיק

יש לדייק בלשון הברייתא דקנין תורה, 'גדולה תורה יותר מן הכהנה ומן המלכות, שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהונה בכ"ד, והתורה נקנית במ"ח דברים', שמצד אחד יש כלל בחז"ל שכל מקום דתני מניינא המנין בא למעט [עי' גמ' בבא קמא (ד, ב)], אמנם בנידון של קנין תורה אי אפשר לדייק שהמנין בא למעט, מכיון שהברייתא רק באה להרבות מעלות התורה על מעלת הכהונה והמלכות.

מכל מקום עדיין יש מקום לדון, שלכאורה יש לנו עוד מעלות וקנייני תורה שמפוזרים בדברי חז"ל ולא מובאים בברייתא זו.

בגמ' בשבת (פג, ב) איתא: "זאת התורה אדם כי ימות באהל" – אפילו בשעת מיתה תהא עוסק בתורה, אמר ריש לקיש אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר "זאת התורה אדם כי ימות באהל".

וכיוצא בו איתא בסנהדרין (קיא, א): "ולא תמצא בארץ החיים" (איוב כח יג) – לא תמצא תורה במי שמחיה עצמו עליה. ומפרש רש"י שם: 'במי שמחיה, אלא במי שממית עצמו עליה ביגיעה וברעבון'.

וכתב הרמב"ם (ת"ת פ"ג, הי"ב) וז"ל: 'אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן, ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתיה, אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא יתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה, אמרו חכמים דרך רמז זאת התורה אדם כי ימות באהל, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באהלי החכמים' עכ"ל.

ולכאורה יש להקשות מפני מה לא נשנו עניינים אלו במשנתנו בכלל קנייני התורה. ואפשר לומר כפשוטו שזה הכללה של כמה קנייני תורה, כמו מיעוט תענוג, מיעוט שינה, הגם שלכאורה מה שהרמב"ם מוסיף 'מצער גופו תמיד' לא מפורש במשנה, ואולי זה נכלל גם בקנין של קבלת היסורין, שפשוט שאין דין לצער עצמו דווקא, אלא הכוונה שלא צריך להתענג.

ויש לציין שהחפץ חיים (עה"ת פרשת חוקת) היה מפרש בענין ממית עצמו עליה, שהכוונה כשבן אדם לומד הוא מנותק לגמרי מהעולם החיצוני, ולענין שאר דברים הוא כאילו מת, ורק בניתוק כזה אפשר שלימוד התורה יתקיים. ולכאורה ענין זה לא קתני בברייתא.

ושמעתי לפרש [אולי בדרך דרוש] שאפשר לומר שכל הברייתא דנה מה הם קנייני התורה, אבל יש עוד לדון מיהו שיכול לקנות התורה, דוגמא לדבר, בפרק קמא דקידושין תנן 'האשה נקנית בג' דרכים', וכל הנידון שם באיזה קנינים אפשר לקנות אישה, אבל פשוט שגם יש דינים במי שעושה הקנין, למשל האשה נקנית רק לבעל שהוא גדול, וישראל, ואילו עבד שוטה וקטן לא יכולים לעשות קנין, אבל זה לא קתני במשנה.

ואפשר לומר שכיוצא בו בענין זה, 'אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה', 'ולא תמצא תורה במי שמחייה עצמו עליה', הנידון הוא איזה סוג בן אדם יכול לעשות קנייני תורה, והיינו רק מי שממית עצמו עליה הוא בר הכי שיעשה את קנייני התורה, אבל מי שמחייה עצמו עליה, הרי הוא כמו שוטה וקטן שכלל אינם בתורת מעשה הקנין.

ובאמת שם (משנה ד) תנן 'כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל', ופירש רש"י 'לא על העשיר הוא אומר שיעמוד בחיי צער כדי ללמוד תורה, אלא הכי קאמר, אפילו אין לאדם אלא פת במלח, ואין לו כר וכסת לישן אלא על הארץ, אל ימנע מלעסוק בה', עכ"ל.

ולכאורה זה אותו ענין, שבכדי להיות בפרשה של 'מי שממית' שאפשר לו לקנות תורה, צריך שהאדם יהיה מוכן להתנתק מכל תענוגי עוה"ז במידה שיש צורך. ובאמת יש לומר שזה לא דבר סגולי, אלא זה פשוטו כמשמעו שצריך להיות מסור לתורה לגמרי כדי להבין התורה.

ואפשר לומר שיש כאן שני דברים שונים, יש את מה שהזכרנו שרק בן אדם שיכול להתנתק מעוה"ז יכול לקנות את התורה, וגם יש את הקנין של 'מיעוט תענוג' שהוא עיקרון של פרישות מצד עצמו, וזהו גם בבן אדם שיש לו אפשרות להנות מעוה"ז, ומשום שעצם ההנאה פוגע בקנין התורה, וזה יותר ענין סגולי.

וכדברי התנא דבי אליהו (פרק כד) המפורסמים: עד שאדם יבקש רחמים על דברי תורה שייכנסו לתוך מעיו, יבקש אדם רחמים על אכילה ושתייה יתירה שלא תיכנס לתוך מעיו, שנאמר "צרפתיך ולא בכסף בחנתיך בכור עוני".

וכיוצא בו יש לפרש מה שמצינו בגמ' (עירובין נד, א): "וממדבר מתנה" – אם משים אדם עצמו כמדבר זה, שהכל דשין בו – תלמודו מתקיים בידו, ואם לאו – אין תלמודו מתקיים בידו. ועי"ש עוד כמה מאמרים כעי"ז.

ונראה שגם בענין 'ענווה' יש שני חלקים בגדר קנין התורה, יש את הענין הפשוט שנכלל בגדר 'ולא הביישן למד', שבן אדם צריך להפקיר עצמו ולעשות עצמו כהדיוט על דברי תורה, וכך הוא יכול להיות כלי שמוכן לקבל התורה גם באופנים שזה לא מוסיף לו כבוד, כמו לקבל האמת ממי שאמרה, ולהודות על האמת, וכדומה.

ויש גם את הענין הסגולי של ענווה, שבן אדם שאינו גס רוח יש לו יותר סעייתא דשמייא בלימוד התורה, כמו שמצינו שקבעו ההלכה כבית הלל בגלל שהם נוחין ועלובין, שבגלל זה זכו לסעייתא דשמייא שההלכה היא כמותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במיעוט תענוג

תגיות האתר

רוצה להינות שתוכן תורני ישירות אצלך המייל? הרשם כאן ותהיה מעודכן

דילוג לתוכן