קצירת חיטים למצות מצוה

נגן וידאו
בחודש סיון תשפ"א יצאו מספר אברכים מכולל דורשי ציון,
 להתנסות בשטח בתהליך הכנת מצות מצוה החל בשלב הקצירה,
  במהלך הקצירה נדונו מספר נושאים הלכתיים הנוגעים לפעולת הקציר, ונמסרו כמה וכמה שיעורים בנידונים שונים
 

מהזריעה ועד הקציר - דישה, זרייה, ברירה , טחינה , לישה ואפיה

הדגמת לחם הפנים

שיעורים שנמסרו ע''י הרה''ג רבי נתנאל ניר שליט''א
פרטי ההלכות המעשיות בשעת הקציר

 

לקט שכחה ופאה- 

שיעור לצפייה

הלכות שונות הנוגעות 

לקציר החיטים למצות מצווה 

שיעור לצפייה

מתנות עניים

שיעור לצפייה

מים על שיבולים

שיעור לקריאה

מחיים את מצוות התורה

 

בישוב החרדי מיצד בדרום רכס ההרים של גוש עציון, ביקרו לאחרונה כ30 אברכים מכולל דורשי ציון שבביתר עילית, אשר הגיעו עם ראש הכולל הרב אברהם צוויג לקיים מצוות התלויות בארץ באופן הישיר ביותר.

"תכננתי לזרוע חיטה בשדה הפקר מחוץ לישוב מיצד, ובאנו עם מגלים על מנת לקצור את החיטה בעבודת יד" אמר הרב צוויג לעיתון המודיע. "קיימנו כל אחד את מצוות לקט ופאה , על ידי כך שהנחנו תחום מסומן בקצה השדה עבור העניים, ולא ליקטנו את החיטים שנפלו תוך כדי תהליך הקצירה.  הרב יחיאל מיכל טיקוצינסקי זצ"ל כתב בספרו שכיום כאשר אלונות החיטים אינם נחשבות בעלות ערך ממוני כפי שהיו בעבר, המצוות של לקט שכחה ופאה אינם מתקיימות, אך הוסיף שאם עניים גרים בסמוך לשדה וטרחתם אינם מרובה אזי אפשר לקיים את המצוה מהתורה. וכך היה במקרה שלנו, קבוצת נערי גבעות המתגוררים באופן עצמאי על גבעה סמוכה ללא סיוע מהוריהם ועובדים בחווה קטנה שהקים אחד מהם, להם הוצע לאסוף את הפאה והלקט שנשארו בשדה ואת המעשר עני לאחר הפרשת המעשרות, והנערים אכן שמחו מאד לקבל את ההצעה.

לאחר שכל קמות השדה נקצרו, קבוצת האברכים פנתה להכנת גרגירי החיטה, על ידי דישת החיטים והפרדת הגרגרים מהתבן והמוץ. זריית התערובת ברוח אשר גורמת להפרדה בכך שהחיטים נופלות במקומם והתבן והמוץ מתפזרים ברוח. ולאחר מכן סינון בנפות יד מכל הפסולת.

לאחר שהגענו לשלב בו קיבלנו ערימת גרגירי חיטה נקיה הפרשנו את התרומות והמעשרות ובשנה זאת את מעשר העני אשר נמסר לנערים העניים. ומעשר לוי ללויים מהכולל." אמר הרב צוויג.

גרגירים החיטה של היבול חולקו בין האברכים המשתתפים "רוב החיטים נשמרו מחמץ על מנת לאפות מהם מצות לקראת חג הפסח בחורף הקרוב. אי"ה, אך לקחו גם לביתם גרגירים. מה שאני לקחתי לביתי טחנתי לקמח אשר ממנו אפיתי את חלות השבת אשר היו טעימות להפליא"

הרב צוויג טוען שקיום המצוות בפועל שכל תלמיד לומד עליהם בגמרא עשויה להביא לפריצת דרך בלימוד את האברך.  "חוויה מכלי ראשון של קיום המצוות יכול לשנות את האדם לחלוטין – הוא מקבל הבנה רחבה יותר של המצוה ובבואו לבית המדרש ללימוד הסוגיות הנוגעות למצוה, כל הלימוד שלו עולה לרמה גבוהה ביותר" אומר הרב צוויג, תוך כדי הסברו מדוע לקח את אברכי הכולל חוץ לבית המדרש לרוב היום.

באשר לבחירתו בשדה הסמוך לישוב מיצד מסביר הרב צוויג שחיטים גודלים בהרים באיכות טובה יותר.

"התלמוד ירושלמי מציין שרק חיטים הגדלים בהרים ראויים למצוות הבאת ביכורים, וההסבר לכך הינו שמורדות דרומיים הפונים לשמש והיובש בהרים משפרים את איכות התבואה. הבעיה היא שהרבה יותר קשה לגדל בתנאי השטח בהרים, והיבול משמעותית נמוך יותר מאשר גידול בשדות במישור ובעמק, ולכן חיטה מסחרית מגודלת באופן כללי באזורים נמוכים כיון שעלות הפקתה נמוך יותר. כאן (במרומי הרי יהודה) קיימנו את המחשת המצוה מהתורה של עישור חיטה באופן המהודר ביותר"

זרעי החיטה שזרעו האברכים  על מנת להגיע ליבול הינם סיפור יחודי שלעצמו מציין הרב צוויג.

"זני החיטה שהשתמשו בהם אינם זנים מסחריים אשר בשימוש ארגונים וחברות חקלאיות.  כאשר חקלאות מודרנית יובאה לארץ ישראל, עבודה בעזרת טרקטורים וקומביינים, זנים חדשים של חיטים יובאו יחד עם שיטות החקלאות המודרניות. בתקופה זאת של המעבר בין שיטות הגידול (לפני כ90 שנים) ובה נפסק לגמרי השימוש בזנים המסורתיים של החיטה אשר נהגו לגדל בארץ ישראל מאז ומעולם, חקלאים בודדים אשר הבינו את משמעות השינוי וסכנת הכחדת הזנים אשר גודלו אלפי שנים בארץ ישראל, שימרו מקצת מן הזנים בקופסאות שימורים באתרים שונים אשר בסופו של דבר הגיעו לבנק הזרע של משרד החקלאות. אני יצרתי קשר עם אחד החוקרים של הזנים במשרד החקלאות אשר נתן לי מקבץ מן הזרעים לגדל."

השוני בין בין הזנים המסורתיים לזנים המודרנים הינו ניכר" אומר הרב צוויג.  "הזנים שגידלנו בעלי טעם עשיר ביותר, ולמרות שאיני יכול להכליל ולומר שאין בעיה לרגישים לגלוטן, אך עם כל זאת מפי עדויות רבות ששמעתי וממספר אנשים שנתתי להם לאכול מן הלחם אשר אפינו הם כולם העידו שהתופעות השליליות שהם חווים באכילת לחם רגיל, לא הופיעו כלל לאחר שטעמו מלחמים אלו"

לקראת שנת השמיטה הקרובה ולאחריה, הרב צוויג מתכנן להרחיב את הפעילות של חוויות חקלאיות הקשורות למצוות עבור האברכים. באחת עשר שנות הכולל מאז שנפתח הוא החיה מצוות רבות על ידי המחשתם לאברכים. בסיום מסכת פסחים הרב צוויג ואברכי הכולל שחטו כבש בן שנתו, והאברכים ביצעו את כל תהליך צליית הכבש בתנור אבן יחודי שנעשה עבור תרגול זה של צליית קרבן פסח תוך כדי לימוד מקרוב של כל ההלכות של הצליה והבעיות שעלולות להתעורר תוך כדי כך (שהתגלו רק תוך כדי עשיית ההמחשה והובאו לדיון בבית המדרש) בהמחשת הצליה היחודית השתמשו בשיפוד מעץ רימון והשתדלו שהכבש יצלה בשלמותו וכד'. על פי הוראות הגמרא ופסקי הרמב"ם. בהמחשה צפו מאות מתושבי העיר בהתרגשות רבה.

כאשר למדנו לאחרונה בכולל את פרק שתי הלחם במסכת מנחות , למדנו בעיון את הלכות לחם הפנים. המשימה שלקחנו על עצמנו אז היתה לקיים את כל השלבים הנדרשים בהכנת לחם הפנים. לצורך קח השתמשנו בסולת מחיטת דורום אשר מיוצרת רק באיטליה, הסולת נעשית אך ורק מחלבוני החיטה ללא הסובין וללא העמילן. בקמח זה אם מכניסים את היד הקמח אינו נדבק ליד כלל. מומחה מיוחד אשר חוקר את נושא לחם הפנים שנים רבות הציג בכולל את כל התהליך והסביר לנו כיצד אפשרי להכין עיסה של לחפ הפנים שתופחת לעובי של טפח שלם  ושתחשב מצה ולא חמץ כלל כנדרש ברוב המנחות בבית המקדש." אמר הרב צוויג.

"ישנם יהודים יראים אשר עושים כל מאמץ לקיים מה שמכונה "מצוות נדירות" , כגון מצוות פטר חמור או ראשית הגז וכד' (את ראשית הגז גם אברכי הכולל קיימו כאשר למדו מסכת חולין). כאשר אנשים רואים קבוצת אברכים עובדים בשדה וקוצרים במגלים באופן ידני ונותנים מעשרות, הם מניחים לעצמם שזאת מטרתנו לקיים 'מצוות נדירות'. אני עונה להם שלא כך! אלא להיפך במקרה שלנו, אנחנו מקיימים מצוות אלו על מנת שלא יהיו נדירות! להחזיר אותם לחיי היום יום של כל אחד ואחד".

 

 

       

מאמר שפורסם בעיתון 'המודיע' באנגלית
השארת תגובה