זריעת חיטים הראויים לסולת של מנחות

שיעור המחשה מיוחד שהתקיים בגבעה ליד הישוב מכמש שבהרי בנימין.
קבוצת אברכים מכולל דורשי ציון חרשה את הקרקע במחרשות ידניות וזרעה את השדה בחיטים מזנים נדירים מימי המקרא והמשנה.
בעבר הפיקו האברכים שמן זית טהור הכשר למנורת המקדש, גזזו צאן לראשית הגז, ניקרו חלבים, תרגלו מדידת תחומי העיר ביתר, לימוד מפות הארץ ותחומי נחלות השבטים בספר יהושע, ובכלל זה איתור מקומה של ביתר העתיקה תוך כדי ביקור בחורבותיה (ע"י הכפר בתיר), יצור שופרות מסוגי בהמות שונות, רדיית דבש מכוורת, חיבוץ גבינה, טחינה עם מכתשת, חליבת פרות בהקשר למלאכת דש, ניסויים בכרם לבדיקת השפעת המלאכות האסורות בשביעית על הגפנים, צליית כבש להמחשת קרבן פסח ועוד.
והפעם לקראת לימוד מסכת מנחות לאחר מחקר מקדים על הבעיות המעשיות בהכנת סולת התברר לראשי הכולל שלא ניתן כלל להכין סולת ראויה למנחות מחיטים מודרניות ולשם כך בסייעתא דשמיא מופלאה לדבריהם הצליח ראש הכולל להשיג כמות נכבדה של חיטים שהתגלו לפני שנים ספורות באוספי זנים עתיקים וגודל באופן נסיוני בשנתיים האחרונות, חיטים אלו היו בשימוש בארץ ישראל עד לפני כ100 שנים אך החקלאות המודרנית דחקה אותם וגרמה להעלמותם בעיקר עקב שיקולים כלכליים וגובהן הרב של החיטים. חיטים אלו מגיעות לגובה כפול מהחיטים המודרניות ומה שמיוחד בהם הוא שאורך חיי המדף שלהם ארוך מאד וניתן לשמור על לחמים טריים כשבוע ימים ממש כפי שמתואר על לחם הפנים.
בשיחה עם ראש הכולל הרב אברהם צווייג שליט"א לפשר הענין ענה הרב : " אצלנו המטרה היא ההמחשה הלימודית של כל המלאכות והסקת מסקנות על מנת להבין טוב יותר את המאמרים וההוראות של חז"ל בנושאים אלו של המנחות. מטרה נוספת היא לקיים את המצוות התלויות הארץ שאפשר רק עם מגדלים לבד תבואה. ועוד מטרה לבדוק כיצד יוצרים מחיטים אלו מצות לפסח והאם יש הבדל בהחמצה. וכמובן מעל כל זה לאכול ולשבוע משבח פרות ארץ ישראל המקוריים. אין לך מסכת בשס שלא מתייחסת לגידול תבואה בשדות. כל החיים שלהם היו סביב זה כמקור פרנסה, אפילו חצי מהסוגיות בנזיקין . קודם כל שלב ההבנה של על מה בעצם מדברים. אם לא חוית את זה כל המושגים מעורפלים. לא סתם אברכים יותר מתחברים למועד ואורח חיים, שלב שני זה החוויה והאוורור לאברכים והחיבור לאדמה שחסר להם, שלב שלישי זה מצוות ממש שנמנעות מאיתנו עקב אורח חיינו. שמעתי מאחד מתלמידי שר התורה הגר"ח קנייבסקי שגם ר' חיים עצמו קנה קרקע וגידל חיטים ואף הזמין עניים לבוא לקחת את פאת השדה שהשאיר "
האברכים צפויים לחזור לשדה לקראת הקציר סמוך לחג השבועות ולקצור ולברור את החיטים עד שחזור אפיית לחם הפנים ושתי הלחם.

