שאלות הלכתיות ומעשיות בהכנת שמן זית ראוי למנורת המקדש – הרב אורי שרגא אנגלרד
בתחילה חשבתי כמו כולם שזה דבר פשוט לוקחים מכתשת מניחים כמה זיתים, כותשים דפיקה אחת לפצוע את הזית וכל השמן זב מאליו כמו בענבים, ניסיתי כך וראיתי שלא יוצא שום טיפת שמן, ואף לאחר כמה דפיקות עדיין לא יוצא שמן. הלכתי לבעלי בתי בד לשאול אותם מה צריך לעשות, ואמרו לי איך הם עושים עם המכונות ואינם יודעים איך לעשות ידני, במכונה הכל נטחן עם הגלעין, ובסוף יוצא שמן זך.
בשלב זה צצו כמה שאלות הלכתיות לשאול רבנים, וכמה שאלות מעשיות שהתייעצתי עם מומחים, ואשתדל להביא לפניכם את הכל:
שאלות הלכתיות:
כמה מותר לכתוש את הזיתים שיהיה כשר למנורה ולא רק למנחות
הדעת זקנים לבעלי התוספות על התורה כתבו שלמנורה צריך כתישה בלי הגרעינים כי בהם נמצאים השמרים, וכפי שידוע היום שהשמן של הגרעין מוריד את איכות השמן.
האם צריך לברור ולהוציא את הזיתים המתולעות.
רמב"ם הלכות איסורי מזבח פרק ו – שיהיו הנסכים תמימים שלא יביא נסכים לא מיין מעושן ולא סולת שהתליעה ולא יבלול בשמן שריחו או טעמו רע.
משמע שהתליעה זה רק בסולת ולא בשמן. והטעם הוא שבעצים שמקריבים אותם בעצמם פוסל תולעת, וכן סולת מתולעת אוכלים אותם בעצמה, אבל שמן רק מוציאים מיץ וזה נחשב לפני דלפני וכמו שהעולם לא מקפיד להקריב כך לפחתך כך לגבוה זה כשר.
לעומת זאת יש מדייקים ברמב"ם שכתב בוררו אחד אחד, שהכוונה מתולעים, אבל פשטות הרמב"ם לברור מהעץ את הטובים ומבושלים טוב, וכמו כל זית לאכילה שמורידים מהעץ אחד אחד ולא ע"י נענוע.
איזה כלים לא מקבלים טומאה.
פשוטי כלי עץ אינם מקבלים טומאה [רמב"ם פ"ח מכלים ה"ה].
כלי אבן ואדמה אינם מקבלים טומאה.
כלי פלסטיק – חזו"א [] כתב שאינו מקבל טומאה, והטעם כי שדות נפט נחשב כדבר הבא מן הים שאינו מקבל טומאה.
לפי זה כפפות נילון וגומי אינם מקבלות טומאה. היום יש יצור נדיר של כפפות מן הצומח לאנשים הירוקים, אבל זה מאד לא מצוי וגם יקר כך שאין חשש שיש לך את זה, אבל צריך לדעת שזה קיים.
כמו כן האם כפפה נחשבת לבגד ונתרבתה מ"או בגד" כדעת המנחת יצחק ולעומתו הרב אלישיב שלא טימא בגדי ניילון. ודעת הגרש"ז אוירבך שרק ארוג נתרבה ולכן כפפה בכל מקרה לא תקבל טומאה. [עיין רש"י בערובין לה. ד"ה טמאין לגבי בית יד שמשמע שלא מטמא].
האם בתוך בית יש לחשוש לטומאה.
אם יש כלי מתכת שנטמא ממת הרי דינו כחלל וטעון הזאה של אפר פרה, אבל לדעת רוב הראשונים אינו מטמא באוהל, ולכן אין חשש אוהל.
חשש נוסף היו שהעירו שמא בביוב יש נפלים, וגם לזה לא צריך לחשוש כי הדין הוא שסוף טומאה לצאת.
באיזה דברים יש לחשוש להיסת
טמא מת לא מטמא בהיסת אלא רק במגע, ולכן כשלובשים כפפות אין חשש טומאה.
זב זבה נדה ויולדת מטמאין אף בהיסת דהיינו כל דחיפה אף בלי נגיעה. ולכן מקפידים שמשעת פציעת הזיתים לא יסיתו ע"י טמא.
לטומאת זב לא חיישינן כמבואר במשנה במסכת טהרות פרק ז משנה ו' ונפסק להלכה ברמב"ם פי"ב ממשכב ומושב הי"ג, וכן בגמרא נדה יג: לגבי כהן שוטה שמטבילין אותו לקריו ולא חישינן לזיבה, ונפסק ברמב"ם פ"ז מתרומות ה"ה.
ברכב ובמעלית גם אם נדה לוחצת על הכפתורים אין זה מטמא בהיסת, כי זה לא נחשב כוחו.
האם חוששים לגילוי
רק בג' משקין [מים יין וחלב], ובשמן לא חוששים.
מהו צמיד פתיל
כלי פלסטיק שנסגרים חזק הרי זה נקרא צמיד פתיל, ולא צריך להוסיף טיט או דבק.
כיצד לעשר בטהרה.
אם השמן מיועד רק למאור ולא לאכילה האם צריך בכלל לעשר?
התשובה ברורה שכן, אין מדליקין בטבל, ואף כרשינים שמיועד לבהמה כיון שראוי לאדם ע"י הדחק חייב במעשרות,
[הקדש פטור ממעשר [] אבל אנו לא מקדישים את השמן עד נוכל להדליקו במקומו, ולכן חייבים לעשר.
גם בשיעור מועט יש לעשר בברכה,
עם השמן נמצא בכמה בקבוקים צריך לפתוח ולצרפם שיגעו כל הכלים זה בזה.
מפרישים יותר מאחד כדי שלא יהיה צריך למדוד בדיוק שיעור תרומת מעשר, ואז מברכים אשר קידשנו במצותיו וציונו על הפרשת תרומות ומעשרות
ואומרים היותר מאחד ממאה כו'
זמן חיוב במעשר בשאר פירות זה אסיפה, אבל בזיתים גם לאכילה אינם ראויים בלי כבישה, ולכן מתחייבים רק בזמן הכבישה לדעת חלק מהפוסקים. ולדעת חלק מהפוסקים גם בזיתים האסיפה היא גמר מלאכה.
זיתים העומדים לשמן ודאי הגמר מלאכה שלהם הוא לאחר הפקת השמן,
הלוקח זיתים מגוי אם היה גמר מלאכה אצל ישראל חייב בהפרשת תרו"מ, ופטור ממעשר ראשון ומעשר עני [כיון שהגיע מכח אדם הפטור],
רמב"ם הלכות תרומות פרק ה הלכה יח – אין תורמין שבלים על החיטים, וזיתים על שמן, וענבים על יין, ואם תרם אינה תרומה גזירה שמא יטריח הכהן לדרוך ולכתוש, אבל תורמין שמן על הזיתים הנכבשין ויין על ענבים לעשותן צמוקין, למה זה דומה לתורם משני מינין שאינן כלאים זה בזה מן היפה על הרע, וכן תורמין מזיתי שמן על זיתי כבש, אבל לא מזיתי כבש על זיתי שמן,
רמב"ם הלכות תרומות פרק ה הלכה ח – אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם בשוגג תרומתו תרומה, במזיד לא תקן את השירים וזה שהרים תרומה ויחזור ויתרום, בד"א שלא ידע בטומאה, אבל אם ידע ושגג שמותר לתרום מן הטמא על הטהור הרי הוא כמזיד, וכן בתרומת מעשר.
כשעושים בטהרה צריך לעשר מן הטהור על הטהור, ולתת לכהן שיקבור או שיסוך עם כפפה על תינוק כהן שלא נטמא.
שאלות מעשיות:
איזה זן
יש כמה זנים: סורי, נאבלי, ברנע,
הסורי מוציא הכי הרבה אחוז שמן, אבל ברנע מוציא פי כמה פרי מכל עץ וכך הוא עוקף אותו, ומשתלם יותר.
כל זני הזיתים כשרים. בירושלמי מבואר שהזיתים לא היו נופלים בגשמים אלא מקבלים עוד שמן, ולפי זה מובן שהיו נשארים עד העצרת פעם הכל היה יותר חזק ואחרת, וצריך לבדוק איך זה בספרד.
האם עדיף עץ שהושקה
כשיש השקיה אז אם מפסיק או לאחר המסיקה הזית מתיבש יותר מהר. ומצד שני האיכות יותר גדולה.
נטיעה לשמה
אין צורך שהזיתים ינטעו מלכתחילה לשם הבאת שמן למנורה ולמנחות.
מתי למסוק מהעץ
זה דבר מאד חשוב ללמוד מתי הזמן למסוק, במטעים עושים כל הזמן בדיקות, מתי הזמן, אם עוברים את הזמן אז השמן מתחיל לברוח מהפרי לענפים.
הזמן הכי טוב לשמן הוא 4 5
צורת המסיקה
יש ידני, יש כעין טרקטור שמנענע את העף ומניחים סדינים על הריצפה וכך אוספים את הכל. ויש שיטה חדשה, משהו כמו קומביין גדול שנוסע מעל העצים ומוסק את כל הזיתים.
שמירה מהמסיקה ועד הכתישה
צריך כמה שיותר מהר להביא את הזיתים מהשדה לבית הבד, אצל ערבים לפעמים זה מחכה שבועיים והאיכות יורדת.
עדיף שקים אטומים, היה עדיף כלים כך הזית לא מקבל מכות, אבל היום לא מחשיבים מספיק את האיכות.
צורת הכתישה
כשכותשים לא מיד יוצא שמן כמו בענבים[1], אלא נעשה עיסה רכה, ועם הזמן יוצא ממנה שמן ומוהל, ואח"כ השמן צף מעל המוהל.
יש שיטה לעשות שיצא רק שמן בלי מוהל ע"י שליקת הזיתים לפני הכתישה, אבל לבית המקדש זה פסול, כמבואר במשנה, היום יש קצת מקומות בירדן ששולקים את הזיתים.
שיטה חדשה שעשיתי:
לקחת כותש שום כולו מפלסטיק, להכניס בו כמה זיתים שנכנס, לסובב ויוצא מיץ והגרעין תמיד נשאר שלם, אין צורך ללחוץ מדאי חזק כי הכלי יסדק ולא הגרעין,
לפתוח להוריד עם כפית פלסטיק את מה שדבוק בחוץ,
לדחוף עם קיסמים דרך החורים ולהוציא את הגרעינים והחרצנים שנשארו בתוכו, ולהניח אותם בצד אין מה לעשות מהם למנורה אלא אפשר לטחון ולעשות מהם שמן למנחות,
בזה יצא שמן הכי זך 0.31 חמוציות, כי אח"כ זה עומד בלי הגרעין עד שהשמן זב ממנו,
יש ג' אפשרויות להוציא נוזל מאוכל: סחיטה, טחינה, וכתישה, כתישה זה גם פציעה וגם לחץ, טחינה זה רק פציעה עמוקה, וסחיטה זה רק לחץ, מה שבריחים זה גם לחץ חזק וגם טחינה,
בענבים ברגע שתפצע אותם יצא מהם נוזלים כמו שקית מים, אבל בזית גם אם תטחן בבלנדר, בלי לחץ זה לא יצא, ולכן את הגמרא ששמנו אגור בתוכו אין ללמוד כפשוטו כמו שהרבה חושבים שמספיק מכה אחת ואז טיפה ראשונה כשירה למנורה כמו שכתב רש"י על החומש, כי במכה אחת יצא מכסימום מוהל בזיתים שאינם טובים אבל שמן לא יצא מזה, לכן גם במקרה השלישי במשנה שחזר וטחן זה לא מספיק להוציא שמן אלא יש עוד מילה אח"כ "וטען" דהיינו שמחזיר לקורה כי בלי לחץ טחינה לא עוזרת,
ולפי מה שהסברנו שהלחץ הוא מוציא את השמן יש להבין מה משנה לחץ של קורה או של מכתשת, והביאור הוא שאם תכניס זיתים ישר לקורה לא יצא שמן, כי קורה אין בכוחה לרסק זיתים שלמים אלא רק לאחר שטחנו אותם קצת בריחים או לפחות במכתשת,
נחלקו במשנה לרבנן הריסוק הראשון יכול להיות הריחים וכשר למנורה, ולרבי יהודה צריך ריסוק יותר חלש במכתשת, ובעלי התוספות מסבירים שהענין הוא שהגרעינים לא ישברו, אע"פ שבגרעינים יש הרבה שמן, אבל הוא מוריד את איכות השמן, כך כתבו תוספות ונעתיק גם מספר 'גידול הזית' של אברהם זינגר משנת 1985
ולכן נראה לי שיותר טוב לעשות בכותש שום כך הגרעינים יוצאים מיד בשלימותם יוצא יותר שמן ויותר איכותי וגם יותר מהר לעשות את זה במקום לדפוק במכתשת ועלי 200 פעם בערך על כל גרעין, בקרוב נייצר כותש שום גדול שיכנס בו כשלוש מאות סמ"ק,
ולכן מה שנאסר למנורה וכשר למנחות זה לחץ על הגפת ולא על הזית, כי בודאי בקורה זה פחות מכותש וגם רבנן מתירים גם בריחים, אלא ההבדל הוא בין לחץ על הזית שהוא חובה, לבין לחץ על הגפת, [ואולי בזמנם גם חיכו כמה ימים בין הכתישה עם השמן הראשון שנוזל מעצמו לבין הקורה ולכן האיכות מאד ירדה] ולחץ שני לאחר טחינה זה דרגה פחותה.
עוד דבר צריך לברר למה לא מעבירים את הזיתים מהמסיקה לבית הבד במשאיות קירור שישמור על טריותם כמו שאני עשיתי , יש לבדוק כמה ההבדל במה שעשיתי מיד למה שנשמר במקרר,
יש לבדוק בכותש שום כמה לחץ זה נמדד, מסתמא קצת מאד,
עוד צריך להבין את דברי המשנה עוטנן בתוך הבית עד שילקו, אם נשאיר אותם פתוחים הם יתיבשו, ואם סגורים הם יתעפשו, ואולי קצת זמן לפני שמתעפשים, אע"פ שאיכות השמן יורדת לאכילה צריך לבדוק אולי למאור זה יותר טוב, או לפחות מוציא יותר שמן וזה כוונת המשנה,
איך להניח שיזוב השמן
יש להניח על כלי מחורר או רשת, לא חורים פחות משתי מלימטר כי הם יסתמו,
יש להניח בכלי סגור כדי שלא יתייבש מהאויר ולא יתעפש,
אין להניח בבקבוק או בקופסא גבוה כדי שיזוב השמן כי השמן פחות יוצא אלא עדיף לשטוח על מסננת כחמש ס"מ ולא יותר, וכדאי לאחר יום לערבב,
איך להפריד בין השמן למוהל
אפשר לעשות חור בכלי במקום התחתון של השמן, ואפשר עם מזרק.
יש לשמור את השמן במקום חשוך
____________________________________________
[1] עיין רש"י בברכות לט. ד"ה אגור בתוכו – מזומן לצאת ממנו, שאינו נבלע בפרי כמשקה תפוחים ותותים אלא אגור כמשקה ענבים. ולכאורה אין היום כאלו זיתים אולי בזמן בית המקדש היה כך, וזה תואם לרש"י על החומש שמחדש טיפה ראשונה. יש לדעת שבאירופה לא היה מצוי זתים, וכמו שאחד מגדולי האחרונים לא ראה רימון בחייו, וכתב שזה פרי צר וארוך שמצד אחד גדול מזית ומצד שני צר מזית.