תוכניות יחודיות מוכחות לזכירת וקניין הש"ס

שיחה לפרשת מקץ- תשפ"ב

הליועץ למלך נתנוהו

במהלך פתרון חלום פרעה ע"י יוסף אנו מוצאים דבר תימא שיוסף ממשיך אחר הפתרון ויועץ למלך עיצה  בזה"ל: "ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים: יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע: ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו" ויש בכאן קושי עצום – הליועץ למלך נתנוהו והרי רק נתבקש לפתור את החלום וכבר פתרו, וכבר הרגישו בזה המפרשים, ורציתי להציע ביאור חדש שנתחדש בליבי במהלך ימי החנוכה[1].

ויהי – כ"ו פעמים

פרשת מקץ פותחת במילה 'ויהי' "ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חולם והנה עמד על היאור" אבל המעיין ימצא כי מילה זו חוזרת וסובבת את מציאותו של יוסף הצדיק עשרים ושש פעמים בשלש הפרשיות וישב מקץ ויחי, בפרשת וישב:

  • ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו:
  • ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי:
  • ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת ה' בכל אשר יש לו בבית ובשדה:
  • ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה:
  • ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי:
  • ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה:
  • ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית:
  • ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה:
  • ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה:
  • ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה:
  • ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו:
  • ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי אסירי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר:
  • ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר:
  • ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים:
  • ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו:

ובפרשת מקץ:

  • ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר:
  • ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה:
  • ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה:
  • ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם:
  • ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו:
  • ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל:
  • ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו:

ובפרשת ויחי:

  • ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים:

ושומה עלינו להבין מהי משמעותה העמוקה של המילה 'ויהי' ומדוע נאמרה כ"כ הרבה פעמים אצל ענין יוסף.

ויהי – שמחה עצומה או צער שאין דוגמתו

ובמסכת מגילה (י:) נאמר בזה"ל: ויהי בימי אחשורוש. אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה: כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער. ויהי בימי אחשורוש – הוה המן, ויהי בימי שפט השפטים – הוה רעב, ויהי כי החל האדם לרב – וירא ה' כי רבה רעת האדם. ויהי בנסעם מקדם – הבה נבנה לנו עיר. ויהי בימי אמרפל – עשו מלחמה. ויהי בהיות יהושע ביריחו – וחרבו שלופה בידו. ויהי ה' את יהושע – וימעלו בני ישראל. ויהי איש אחד מן הרמתים – כי את חנה אהב וה' סגר רחמה. ויהי כאשר זקן שמואל – ולא הלכו בניו בדרכו. ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו – ויהי שאול עוין את דוד. ויהי כי ישב המלך בביתו – רק אתה לא תבנה הבית. – והכתיב ויהי ביום השמיני, ותניא: אותו היום היתה שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כיום שנבראו בו שמים וארץ, כתיב הכא ויהי ביום השמיני, וכתיב התם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד! – הא שכיב נדב ואביהוא. והכתיב ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה! והכתיב ויהי כאשר ראה יעקב את רחל! והכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום אחד! והאיכא שני, והאיכא שלישי, והאיכא טובא! אמר רב אשי: כל ויהי – איכא הכי, ואיכא הכי. ויהי בימי אינו אלא לשון צער. חמשה ויהי בימי הוו: ויהי בימי אחשורוש, ויהי בימי שפט השפטים, ויהי בימי אמרפל, ויהי בימי אחז, ויהי בימי יהויקים, ע"כ.

הראת לדעת כי למסקנת הגמרא יש לחלק בין חמישה ויהי בימי שהן צער מוחלט לבין סתם 'ויהי' שפירושו מתחלף, פעמים שמשמעו צער ופעמים שמחה.

ובפסיקתא רבתי  הוסיפו כי יש ניגוד קיצוני בין השמחה לצער כיון שהצער חזק מאד ואילו השמחה גם היא אין כדוגמתה וז"ל הפסיקתא: אמר ר' שמעון ברבי אבא בשם ר' יוחנן משמש זו וזו, בכל מקום שכתב ויהי בימי אין צרה כיוצא בה, ויהי בימי אחשורוש (אסתר א' א') יש צרה גדולה מזו, ויהי בימי שפוט השופטים (רות א' א) יש צרה גדולה מזו וכן כולם, ובכל מקום ויהי אין שמחה כיוצא בה יהי אור ויהי אור (בראשית א' ג') יש שמחה גדולה מזו, ויהי ביום השמיני, (ויקרא ט' א') יש שמחה גדולה מזו, וכאן ויהי ביום כלת משה יש שמחה גדולה מזו את מוצא, ע"כ.

יוסף – מוצא את האור דוקא בתוך החושך

ורציתי לבאר כי יוסף הצדיק ענינו לראות את האור דוקא בתוככי החושך ואת היכולת הזו קיבל מאביו יעקב שמצא את כל הכבוד דוקא מתוך המקום הנמוך של הגלות בבית לבן הארמי – שם מצא את רחל ולאה בלהה וזילפה ודוקא שם הונחה אבן היסוד לבנין עם ישראל.

ולכן יש לומר כי יוסף הצדיק חי כל ימיו בתחושה של 'ויהי' אני כאן ועכשיו עושה רצון בוראי ואין לי לחשוב 'אילו הייתי במצב אחר' אלא דוקא המצב והמקום שזימן לי בוראי הוא הטוב ביותר עבורי.

ולכן נרמז שם הויה דוקא במספר הפעמים שמופיעה המילה ויהי בענין יוסף – ע"מ ללמדנו היאך היא הדרך הנכונה להתמודד עם קשיים המתרגשים עלינו – להבין כי כאן נמצאת יד ה' וכאן רצונו שנהיה ונאיר דוקא מתוך החושך ונמיכות הקומה.

ואם כנים אנו – נבאר בצורה מחודשת את הפסוק 'ויהי ה' את יוסף' שלכאורה הביאור הוא שהקב"ה נטה שמים וירד לשכון את דכא ושפל רוח על יוסף הצדיק המושפל אל עתה יש לבאר ביאור חדש כי יוסף הצדיק עצמו 'ביקש ומצא' את יד ה' בכל מאורעותיו וממילא 'ויהי ה' את יוסף'.

יוסף פותר החלומות

וע"פ יסוד זה נבואה לבאר את יכולתו המופלאה של יוסף בפתרון החלומות שהרי מצינו ראינו כי יש כמה סוגי חלומות:

יש חלום רע – והוא חלומו של שר האופים.

ויש חלום הנראה לרע – וזה חלומו של שר המשקים – שהיה זועף אחר החלום.

ובא יוסף ופתר את חלום שר האופים לרעה ואת חלום שר המשקים לטובה – דהיינו ליוסף יש יכולת לראות את הטוב המסותר בחלום.

אבל בחלום פרעה יוסף מראה את כוחו וגבורתו – שהיא ההנהגה שליותה אותו כל ימיו והי להבין כי הרע הגמור – בא ומשרת את הטוב.

וארחיב יותר.

פרעה חולם כי החלק הרע בולע את הטוב עד שלא ניכר שהיה טוב.

"ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת: ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה"

"ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות"

יוסף רואה ומפרש בחלום פרעה ענין אחד טוב – ואלו שבע שנים טובות, ולכאורה ענין אחד רע  – והם שבע שנים רעות.

אילו היה חכם אחר פותר את חלום פרעה היה אומר לו – ראה שבע שנים טובות באות – התנחם בכך כי אכול ושתה ואח"כ נמות בשבע השנים הרעות – גישה זו סוברת כי יש טוב ויש רע והרע מנצח את הטוב.

אך אם פותר החלומות היה מעולה יותר היה מציע לפרעה לחסוך את אוכל השנים הטובות ע"מ למנוע את הנזקים האיומים של שבע השנים הרעות – הגישה הזו רואה את הטוב וגם רואה את הרע אבל מבינה כי הטוב יכול לנצח את הרע.

הרע – טוב יותר מטוב רגיל

אבל יוסף רואה הרבה מעבר לגבולות החשיבה האנושית.

יוסף רואה כי עתה יש שבע שנים טובות, ואילו יתנהל משטר חסכון בשבע השנים הטובות – כאשר יבואו שבע השנים הרעות – פרעה יוכל להגשים את חלומו הכמוס ביותר והוא להפוך את מצרים למעצמה כלכלית שכל העולם מוכה הרעב יבואו לשבור אוכל וכן הוה, המשמעות של פתרון זה הוא שהשנים הרעות אין רעות כלל וכלל ואין צורך לטוב להלחם בהם אלא הרע עצמו הוא שרת לטוב דהיינו שבע השנים הרעות 'משרתות' את האינטרסים של ממלכת מצרים הרבה יותר מאשר שירתו אותה שבע השנים הטובות כשלעצמן – וזה עומר פתרון החלום ש רעה חולם כי החלק הרע בולע את הטוב עד שלא ניכר שהיה טוב.

דהיינו החלק שהיה נראה לכאורה רע 'בולע' את הטוב שהיה נראה כטוב מוחלט עד שמתברר כי הטוב האמיתי נמצא דוקא בקרבי הרע המתגבר על הטוב.

"ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת: ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה"

"ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות"

ונמצא כי החלק הטוב ביותר של חלום פרעה הוא דוקא בליעת הפרות והשבלים הטובות ע"י ה פרות והשבלים הרעות.

ועפ"ז נבאר בצורה מחודשת מדוע יוסף מייעץ לפרעה עיצה  היאך עליו לכלכל את צעדיו בשבע השנים הטובות ואף שלכאורה הקשינו וכי ליועץ למלך נתנוהו והרי רק נתבקש לפתור את החלום אבל עתה נבאר בעומק הענין כי העיצה להשתמש באוכל השנים הטובות ע"מ ליצור כח בשנים הרעות היא גופא פתרון החלום – ושבע הרעות יהפכו לטובות שאין כמותן.

ועפ"ז ראיתי לבאר את הגמרא בברכות (נה:) וז"ל: אמר רב הונא: לאדם טוב אין מראין לו חלום טוב, ולאדם רע אין מראין לו חלום רע. תניא נמי הכי: כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע. והכתיב לא תאנה אליך רעה, ואמר רב חסדא אמר רב ירמיה בר אבא: שלא יבהילוך לא חלומות רעים ולא הרהורים רעים, ונגע לא יקרב באהלך – שלא תמצא אשתך ספק נדה בשעה שאתה בא מן הדרך! – אלא: איהו לא חזי ליה, אחריני חזו ליה. – וכי לא חזא איהו מעליותא הוא? והאמר רבי זעירא: כל הלן שבעה ימים בלא חלום נקרא רע, שנאמר ושבע ילין בל יפקד רע, אל תקרי שבע אלא שבע! – אלא הכי קאמר: דחזא ולא ידע מאי חזא, עכ"ל. וביאור עומק הגמרא שלאדם טוב אין מראים חלום טוב  –  אלא חלום מורכב – שהוא עצמו צריך להגיע לפשר של הטוב המסותר – החלום נועד לתרגל את הצדיק להתבונן במשמעויות הכמוסות של החיים.

והיא גופא מה שהגמרא במגילה רצתה ללמדנו כי כל ויהי מסמל או צרה מופלגת או שמחה מופלגת – כיון שבאמת אם מתגלגלת על האדם איזושהיא צרה גדולה ידע ויבין כי באמת שמחת חייו טמונה הכא[2].

 

ונזכה לאהבת התורה ולומדיה, נתנאל ברבי שאול ניר

השיעורים נמסרים תמידין כסדרן בס"ד בימי שלישי וחמישי בשעה 11:25 בחדר השיעורים שבעזר"נ של ביהמ"ד 'מתמידים' ברחוב דרכי איש, ופתוחים לכל הלומדים.

תגובות: בטל' 0548-411554 מייל:gmail.com@0548411554N

לשמיעת שעורי ההלכה בקול הלשון: 073-2951256 יש להקיש 6 ואח"כ להקיש 1

לשיעורים בנושאים נוספים 073-2951256 ומיד להקיש 9

ובאתרי 'דורשי ציון וקול הלשון' תמצא את המאמר הזה ורבים כמותו לשמיעה, קריאה וצפיה.

______________________________________

[1] והחל לעורר בזה הרב בן גוזי שליט"א.

[2] ויש לאלוה מילין להכביר בזה בביאור עומק מחלוקת בית שמאי ובית הלל האם מדליקין 'מוסיף והולך' או שמא 'פוחת והולך' והיא מלמדת על שני המצבים בחיי האדם גאות ושפל דין [בית שמאי] וחסד [בית הלל] ועוד חזון למועד.

לצפיה בשיעור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לצפיה בשיעור

שיחה לפרשת מקץ

תגיות האתר

רוצה להינות שתוכן תורני ישירות אצלך המייל? הרשם כאן ותהיה מעודכן