תוכניות יחודיות מוכחות לזכירת וקניין הש"ס

במיעוט שיחה

היה אפשר לבאר שמיעוט שיחה עולה בקנה אחד עם הערך של 'לא מצאתי לגוף טוב משתיקה', כיבכול בכדי לקנות את התורה צריך להתמיד בשתיקה. וזו אולי הטעות שפיתחה את התופעה בישיבות שבחורים צעירים הרוצים לקנות את התורה כמו שצריך, גוזרים על עצמם שתיקה ממושכת, תופעה שמדביקה לאותם צעירים כינויים לא מכובדים.

אבל אחרי עיון קצת במפרשים מתברר שאין הכוונה כך. שהרע"ב מבאר את המשנה 'לא מצאתי לגוף טוב משתיקה', שמדובר בשומע חרפתו ושותק, ואכן כאן באמת השתיקה נחוצה.

התפארת ישראל מבאר אחרת, והוא הופך את ההבנה הפשוטה של המשפט, אין הכוונה 'לא מצאתי לגוף דבר יותר טוב משתיקה' שזו ההבנה הפשוטה, אלא לא מצאתי לגוף שום דבר טוב שיוצא משתיקה, כלומר לא יצא לך שום דבר טוב מהשתיקה, והוא מסביר שמדובר בתלמיד היושב לפני רבו שאם הוא יושב דומם כאבן ולא נושא ונותן עם רבו בלימוד, שדבר זה מזיק הרבה ללימודו. עוד הוא מפרש בזה, שמי שלומד בשתיקה במהרה הוא שוכח, כמו ששמענו מראש חבורת 'קנין הש"ס' הרב קנטור שהביא את כמה פעמים דברי הגמ' בעירובין 'חיים הם למוציאיהם בפה'.

מיעוט שיחה שנמנה כאן מכלל קנייני התורה הוא לא רק על דרך השלילה, אלא גם בדרך החיובית כדי לקנות את התורה צריך שתהא שיחה במידה עכ"פ במיעוט, כך תהא דעתו מעורבת עם חבריו ונושא ונותן עמהם בלימוד ומתוך כך הדברים מתבהרים.

וקנין 'מיעוט שיחה' בדרך השלילה – למעט בדיבור, כל בר דעת מבין שזה חלק עיקרי ביותר בקנייני תורה, כי רוב השיחות שבדר"כ מדברים אפשר להגדיר אותם כדברי הבאי שאין בהם תועלת, כגון איך נבנית חומה פלונית, ואיך תקום ממשלה פלונית, שזה בעצם דיבור המותר באופן כללי, ופשוט שהריבוי בזה מקעקע את האפשרות לקנות את התורה, כיון שהראש שקוע ומעודכן בכל מילי דעלמא ולא ימלט שבעת שיעסוק בתורה הדברים הרבים שדיבר ועסק בהם עולים במוחו ודן בהם עם חבירו, לכן ודאי שכדאי למעט בעניינים אלו [כל אברך שמונח בלימוד יכול להעיד שככל שמכניסים לראש יותר ויותר דברי חולין הדברי תורה יוצאים מהראש].

גם אם נאמר שאדם עבר את השלב הזה ומונע עצמו מסיפורי מלכים ושרים, עדיין יש לנו קושי לקנות קנין תורה אמיתי באופן שהתורה נעשית קרעים קרעים, עדיין יש לנו פיתויים לדבר פה ושם עם החברותא, אנחנו לא מלאכים, ויש כמובן כל מיני עוברי דרך שנעמדים ליד הלומד ותורמים קרע נוסף ללימוד, בפרט אם החברותא הוא אדם שמתעסק בצרכי ציבור.

נניח שאדם מתגבר על הקשיים האלה יש עוד פגע אחד שהוא בעוכרינו, שכיום כל דרשן שמכבד את עצמו מוצא את הבמה לדבר על כך והם פגעי הטכנולוגיה. אנחנו כמובן לא מדברים על הפגיעה שעליה מדברים בד"כ אלא על הפגיעה הטכנולוגית בתוככי יושבי ביהמ"ד, ויש בזה כמה דרגות, יש את האברכים או הבחורים הלא רציניים בכלל שכל שעה עגולה מתקשרים לקרוביהם להתעדכן מה חדש, או להאזין להודעה חדשה בקו התוכן, למעלה מהם יש את אלה שיודעים שאצלם אם מתקשרים זה רק כדי להתייעץ איתם בענין שלא סובל דיחוי, ועוד כהנה וכהנה וואטספים למיניהם, ארגוני צדקה שגם ככה לא תורמים להם.

הצד השווה שבכל ההפרעות האלה שהם קורעים את הלימוד לחתיכות קטנות מידי, ומרחיקות את האדם מלקנות את התורה.

סיפר לי אברך שלמד חברותא עם אברך אחר שידע שהוא אדם עסוק, ומכיון שהיה לו רק בערך שעה ללמוד איתו, הוא ביקש ממנו את הפלאפון בתחילת הלימוד ומתוך שכחה נשאר אצלו עד סוף הלימוד, בסוף השעה של הלימוד כשהפלאפון חזר אליו היה לו שלוש עשרה שיחות שלא נענו, כשראה זאת הבין כמה הפסד היה לו אם היה משאיר את הפלאפון אצלו, שלש עשרה פעמים היה מפסיק ומאבד את הטעם, גם אם היה עונה רק לחלקם. ויותר מזה אם נבחן טוב את הענין נראה שגם דברים שנראים דחופים, אם לא נענה לא נפסיד כלום, והדברים נאמרים אחרי נסיונות שאברכים מעידים על עצמם.

דוגמא נוספת סיפר לי גבאי של ביכנ"ס שהוא עשה לא מזמן לימוד של חמש שעות רצופות ולאחמ"כ ראה שלושים שיחות שלא נענו, הוא אמר לי בדקתי את כל המספרים ותאמין לי הכל גורנישט מיט גורנישט, חזרתי רק לשלשה מתוכם שנראו לי דחופים, וגם הם, אחד אומר שהוא הסתדר כבר, השני רק רצה לברר משהו וכן הלאה, חשוב לזכור – העולם יכול להסתדר בלעדינו לכמה שעות.

היוצא מכל זה שצריך לדעת שהפלאפון בשעת הלימוד הוא אויב גדול לקנין תורה שלנו, די לנו להתמודד עם הפיתויים שיש לנו בשיחה עם החברותא, למה לנו לקרוע את הלימוד בהפרעות חיצוניות.

מיעוט שיחה הוא הכרחי לכל מי שרוצה לקנות את התורה, כי רק בלימוד רציף אפשר לקנות קנין אמיתי בתורה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

במיעוט שיחה

תגיות האתר

רוצה להינות שתוכן תורני ישירות אצלך המייל? הרשם כאן ותהיה מעודכן

דילוג לתוכן