תוכניות יחודיות מוכחות לזכירת וקניין הש"ס

בבינת הלב

בינת הלב

הרב אליהו גדלביץ'

בתפא"י (יכין) פירש 'להתבונן בדברים ששמע ולהוציא מהם דבר מתוך דבר'.

שייכות הבינה ללב

מצינו בכמה מקומות קשר בין הלב לבינה, ראשית כל מידי יום בתפילה אנו מבקשים 'אבינו אב הרחמן המרחם רחם עלינו ותן בלבנו להבין ולהשכיל'. כמו"כ דוד המלך ע"ה מעיד על עצמו "פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" (תהילים מט, ד), ומפרש רש"י והגות לבי – מחשבות לבי, תבונות הם.

בבניית המשכן מצינו ג"כ קשר בין החכמה ללב דכתיב (שמות כח, ג) "וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה".

ולכאורה יש לעיין מה מקום החכמה והבינה אצל הלב, מקומה של הבינה היא בשכל, ובפרט שהמלבי"ם על הפסוק הנ"ל "וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת" מפרש 'והתבונה הם דברים שיוציא משכלו על ידי היקשים והתבוננות', משמע שזו פעולה של השכל לא של הלב.

בינת הלב – סולם ערכים נכון

והנה רבינו יונה בפירושו על מסכת אבות מפרש את קנין בינת הלב בזה"ל: 'כשאדם מחשיב בעיניו העולם אינו יכול ללמוד כי לא יכין את ליבו ללמוד', דהיינו בינת הלב היא הצבת סולם ערכים נכון ואמיתי על פי אמות המידה של תורה, במידה וסולם הערכים משובש אצל האדם והוא מחשיב בעיניו את העולם הוא אינו יכול ללמוד, חסרה לו ההכנה ללימוד.

לדברי רבינו יונה 'בינת הלב' זוהי בעצם הכנה כיצד לגשת ללימוד התורה הקדושה, ואיך להעמיד את השקפת העולם בצורה נכונה שתאפשר לאדם להבין את ערך התורה ומתוך כך לעסוק בלימודה.

וצריך ביאור כיצד פירושו של רבינו יונה נכנס במילים 'בינת הלב', והאם זהו פירוש שונה לגמרי מדברי התפא"י.

התורה כחלב וכיין

חז"ל בתנא דבי אליהו מעניקים לנו צהר להבין את ערך התורה הקדושה, וזה לשונם: 'יסתכל אדם בעצמו וידע שד"ת נמשלו ביין ובחלב, מה חלב זה מגדל את התינוק והיין הוא נותן קורת רוח אל הזקנים ומשמח את ליבו ומשיב את נפשו, כך דברי תורה היא מגדלת את לומדיה ונותנים קורת רוח למי שעמל בהם ומשמחים את ליבו ומאירים את עיניו שנאמר "תורת תמימה משיבת נפש פקודי ה' ישרים משמחי לב" וכו' (תנדב"א זוטא פ' י"ג).

מה טמון במשל של חז"ל, איזה מסר למדונו חז"ל באמצעות הדמיון של התורה לחלב וליין.

דומה כי חז"ל טמנו בדבריהם ראיה מפוכחת על ערכה של תורה בעולם הזה, כמו גם על דרכי קנייתה, ויתכן כי זו כוונתם: התינוק מטבעו נולד חסר, על מנת להתפתח כראוי ולגדול לאדם בריא הוא זקוק לחלב אם, כך הוא מקבל את כל הויטמינים הנדרשים לגדילתו ואת כל האמצעים הזקוקים לגוף על מנת להתפתח כראוי, אם יבוא מאן דהו ויציע לתינוק כל מעדני עולם בכך רק יזיק לו ויביאו לידי סכנה.

לעומתו  הזקן הוא כבר איננו זקוק להתפתחות, אדרבה גופו הבלה זקוק למעט קורטוב רוח ושמחת הלב, אצלו היין משיב נפשו ומעניק לו רגעים של קורת רוח ושמחה.

תורת חיים – אור ומתיקות

אומרים חז"ל שבתורה הקדושה ישנם שני חלקים, מחד יש את ההכרה כי התורה נדרשת לאדם ככלי חיוני עבור התפתחותו כאדם, כל קומת אישיותו תלויה בעובדה עד כמה קשור הינו לתורה ועד כמה חי חיי תורה ומשמעות, וכך מפרש האברבנאל בפירושו 'נחלת אבות' על דברי המשנה באבות (פ"ב מ"ח) 'מרבה תורה מרבה חיים', 'רצה לומר חיים רוחניים נפשיים, לפי שהתורה מאכל לנפש והיא תחיה את בעליה', זהו איפוא ה'חלב' הנדרש לאדם על מנת להעמידו על רגליו.

מאידך יש בתורה את החלק של האור והמתיקות, כפי שמתאר שלמה המלך בספר קהלת (יא, ז) "וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם" ומפרש שם רש"י 'ומתוק האור – מתוק הוא אורה של תורה', זר לא יבין זאת, איש בער לא ידע מה ערכו של ישוב מאיר בדברי הרמב"ם, ומה גדולה מתיקות הצ"ע של רבי עקיבא איגר, אין ערוך לשמחת הלב ולאור הנשפך מפניו של הלומד בשעה שהדברים מתיישבים ומאירים כנתינתם מסיני, ולו רק היו מרגישים בני אדם במתיקות ועריבות טוב התורה הרי היו משתגעים ומתלהטים אחריה, כי התורה כוללת כל הטובות שבעולם.

מתיקות ע"י עמל

אמנם האור הזה איננו בא מאליו, המתיקות נקנית רק אחר עמל ויגיעת האדם בלימוד התורה, דוגמא לכך מצינו בסיפור המובא בירושלמי במסכת שקלים על רבי יונה (פ"ג ה"ב): 'חמיתיה חדא מטרוניתא אפוי נהירים אמרה סבא סבא חדא מהני תלת מילין אית בך או דשתוי חמרא את או דמלוי בריבית את או דמגדל חזירי את א"ל תיפח רוחא דההיא איתתא דחדא מאלין תלת מילא לי בי אלא אולפני שכיח לי דרכין כתיב חכמת אדם תאיר פניו'.

תרגום:  רבי יונה ראתה אותו מטרונא אחת איך שפניו זוהרים, אמרה לו סבא סבא אחד משלושה דברים אלו יש בך או ששותה אתה יין המשמח או מלוה בריבית אתה שאין לו דאגת הפרנסה או מגדל חזירים אתה שמרויח הרבה.

אמר לה תיפח רוחה של אשה זו אם יש בי אחד מדברים הללו, אלא תלמודי מצוי בידי [שמצוי לו לחדש דברים בתורה והם מאירין פניו (פני משה)]  דכתיב "חכמת אדם תאיר פניו".

נמצינו למדים כי מתיקות התורה מגיעה מחידושי התורה ומהעמל בהם, והדברים מפורשים בתנא דבי אליהו המובא לעיל: 'כך דברי תורה היא מגדלת את לומדיה ונותנים קורת רוח למי שעמל בהם ומשמחים את ליבו ומאירים את עיניו'.

יתכן גם כי זוהי כוונת הפייט במילים 'נגיל ונשיש בזאת התורה כי היא לנו עוז ואורה', יש בתורה את ה'עוז' דהיינו את הקיום המעמיד את האדם, ויש את ה'אורה' המתיקות האור השמחה והעריבות.

ב' שלבים בבינת הלב

כתוב במשלי (ב, ב) 'לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה'.

מפרש רבינו יונה 'שיטה ליבו מכל תאות העולם וחפץ להתבונן בחכמה, ואחר שיכוון אדם לשמועתו יתבונן באשר שמע וילמד עד עמדו על טעם דברים ויתבונן בהם בינה'.

רבינו יונה בדבריו מעמיד כאן ב' שלבים בקניית התורה: א. יטה ליבו מכל תאות העולם וחפץ להתבונן בחכמה. ב. ואחר שיכוון אדם לשמועתו יתבונן באשר שמע.

עפ"י הדברים הנ"ל אפשר לפרש כי החלק הראשון זוהי ההכרה בחשיבותה של תורה כתורת חיים הנדרשת לאדם על מנת להחיותו ולהעמידו על רגליו, לצורך כך נדרש הלומד להטות ליבו מכל תאות העולם על מנת להכיר בערך הנכון של החכמה והתורה.

בשלב הבא באה ההתבוננות במה שלמד, שלב החידושים והבנת דבר מתוך דבר, זהו שלב האורה והמתיקות, בשלב זה אדם יוצר ופורה בלימוד התורה ומחכים ומתגדל על ידה.

ממילא יתכן לומר כי פירושו של התפא"י ופירושו של רבינו יונה הם שני השלבים הנדרשים מהלומד על מנת לרכוש את חכמת התורה באמצעות בינת הלב, ראשית, שלב ההכנה והגישה הנכונה ללימוד התורה הקדושה 'כשאדם מחשיב בעיניו העולם אינו יכול ללמוד כי לא יכין את ליבו ללמוד' (רבינו יונה), ואח"כ שלב ההתבוננות והחידושים 'להתבונן בדברים ששמע ולהוציא מהם דבר מתוך דבר' (תפא"י יכין).

נמצא איפוא כי בינת הלב אכן כוונתה היא לרתום את כל מאוויו של האדם וכל חפצו, ולכוונם אל הערך האמיתי והמוחלט. ולא יתכן ללמוד תורה בלי לב, לא יתכן להתייחס אל לימוד התורה כשאר החכמות חלילה הדורשות רק ידיעה והבנה, כאן נדרשת מהאדם הערכה נכונה מעומק הלב והכרה בחיוניותה של התורה.

וע"כ גם הבנת התורה דורשת מהאדם לב, הבנת השכל צריכה להיות יחד עם הלב.

בכוונת הלב ובשכלות הלב

ישנה גירסה 'בכוונת הלב ובשכלות הלב' רבים מהמפרשים לא גרסו כן שהכל אחד.

אמנם לדברינו, אפשר לומר כי 'כוונת הלב' מוסב על חלק הגישה הנכונה ללימוד התורה, דהיינו לכוון את הלב ולהעמיד בתוכו סולם ערכים נכון מתוך הכרה בצורך הקיומי בחיי תורה, מאידך 'שכלות הלב' מוסב על דרכי הלמידה מתוך התבוננות ושימת לב לכל פרט, הבנת דבר מתוך דבר וחידוש חידושים לאמיתה של תורה.

לשמיעת השיעור

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לשמיעת השיעור

בבינת הלב

תגיות האתר

רוצה להינות שתוכן תורני ישירות אצלך המייל? הרשם כאן ותהיה מעודכן

דילוג לתוכן